טכנולוגיה לארגונים

לאחרונה נתקלתי בסיפור על פרויקט מעניין, שלדעתי ממחיש בצורה ברורה את יתרונות המעבר לסביבה וירטואלית המבוססת על תשתית אחודה ומשותפת (אנחנו, ב HP, קוראים לכך Converged Infrastructure).

מדובר בפרויקט לווירטואליציה של רשת האינטראנט הגלובלית של הצי האמריקני. הרשת, הקרויה NMCI (ראשי תיבות של Navy Marine Corps Intranet), הינה סביבת האינטראנט הגדולה בעולם. הרשת משרתת 700,000 משתמשים ביותר מ-620 אתרים ברחבי העולם, והיא נדרשת מן הסתם לזמינות מלאה, 24/7.

כמו רשתות מחשוב אחרות, גם NMCI צמחה ותפחה בעשור האחרון, והגיעה לממדים מפלצתיים של אלפי שרתים. במצב שנוצר, קשה (ויקר) לשמור על זמינות, שלא לדבר על עלויות התפעול של הרשת. מה עושים? פונים לווירטואליזציה.

לביצוע הפרויקט נבחרה EDS, ולמעשה הוא הושלם לאחר הטמעתה לתוך HP והפיכתה לחטיבת ES (Enterprise Services). בתחילה הוגדר יעד לווירטואליזציה של 80% מהרשת, אך בסופו של דבר הפרויקט הקיף שיעור גדול יותר של מערכות.

התוצאה בשטח: החלפת 2,700 שרתים פיזיים ב-300 שרתים חזקים בלבד, מבוססי מעבדי Intel Xeon. אנשי הפרויקט יודעים לספר, כי הבחירה במעבדי Xeon נובעת מהצורך להבטיח אמינות מרבית, ביצועים גבוהים ותמיכה מלאה ומובנית בפתרונות VMware.

הקונסולידציה המאסיבית בהיקף המערכות הפיזיות, הובילה לתועלות משמעותיות. שימו לב למספרים: צמצום זמני ההשבתה ב-44%; הקטנת שטח הרצפה הנדרש למערכות ב-40%; והפחתת פליטת הפחמן של הרשת בכ-7,000 טון – נתון המשתווה להורדת 3,600 מכוניות מהכביש.

אם מוסיפים לכך חיסכון בעלויות ניהול, חשמל ועוד – ברור שמדובר ברוח גבית חשובה לצי האמריקאי.

עוד על הפרויקט, ניתן לקרוא באתר:

http://h10134.www1.hp.com/insights/casestudies/nmci-virtualizing-servers.aspx

אהוד

רציתי להודות באופן אישי לכל המשתתפים בכנס, ללקוחות, לשותפים ולמרצים. הכנס היה מאוד אינטרקטיבי, הרצאות ממוקדות ומעניינות, וסיפור לקוח מרתק (חברת KENSHOO).

בכנס דנו בנושאים הבאים:

החזון של Cloud Computing

פתרונות vmware VDI

פתרונות vmware לקונסולידציה של שרתים

פתרונות אבטחת גישה מרחוק למשאבי הארגון של מיקרוסופט

פתרונות אירכוב של חברת סימנטק (Enterprise Vault)

וסקרנו בקצרה תוכונות ניהול חכמות, כגון אלטיריס ו-HP IDVSE

מצורפות חלק מהמצגות. אשמח לעמוד לרשותכם לחומר נוסף !

מצגת וירטואליזציה – יקי שאלתיאל

מצגת ארכוב – פיטר עיון

מצגת VDI – מני צרפתי

מצגת שירותים קריטיים – קובי חננאל

תודה, יקי

חשבו לרגע כמה פעמים ביום אנו מבלים בהקלקות עכבר פעם אחר פעם אחר פעם, לא פעם מדובר באותה פעולה החוזרת על עצמה, הפתרון המתבקש הוא אוטומציה אולם רוב המשתמשים לא מסוגלים לכתוב קוד שיבצע מטלות כאלו עבורן, כיצד אם כן ניתן להוריד את סף הכניסה?

הפרויקט הבא (Sikuli) מציע פתרון מעניין לבעיה, בה המשתמש יוצר לוכד תמונות של ממשק המשתמש (כפתורים, רשימות וכיוצא בזה), כל תמונה כזו יכולה לכלל בתוך סקריפט אותו המשתמש יוצר:

בסקריפט זה לכדתי את כל הכפתורים עליהם יש ללחוץ על מנת לרוקן את סל המחזור החל מאייקון הפח ועד לכפתור הסוגר את החלון בתום הפעולה, הסקריפט כולל בתוכו את אותן תמונות ולמעשה פועל עליהן, כך נוצרת שפה ויזואלית הנגישה יותר גם למי שאינו מפתח.

שימו לב שעדיין הייתי צריך לציין מה יש לעשות עם כל תמונה (פעולת click) כך שהמשתמש נדרש להבנה בסיסית של קוד (jython) ואף ליותר מכך אם הוא רוצה ליצור מהלכים מורכבים, החידוש (לדעתי) שפרויקט זה מציג אינה האוטומציה לשמה אלא בעצם השימוש בתמונות כחלק אינטרלי מהשפה בה הסקריפטים נכתבים.

הדרך בה הסביבה פועלת היא באמצעות התאמת התמונות לרכיבים הקיימים על המסך (הכלי מסוגל להתגבר על שינוי מיקום וגם להתמודד עם אילו אחוזי שינוי בתצוגת הרכיבים) כך שעל מנת שסקריפט כזה יעבוד יש לדאוג שאותם רכיבים מוצגים (כמו למשל אייקון הפח, אם נציג סרט במסך מלא הוא יוסתר והסקריפט יכשל), הדבר מגביל מאוד את הפורטביליות והמהירות של הסקריפטים, עדיין עבור סקריפטים בסיסיים לאוטומציית שולחן העבודה שלנו הוא בהחלט מציע אלטרנטיבה מעניינת.

שלום לכולם

לאחרונה, HP הרחיבה את פתרונות ה- Scalable NAS בחטיבת האחסון SWD ורכשה את חברת IBRIX.

בהמשך לפוסט של פיני כהן (STKI) חברת IBRIX מציעה שירותי Scale Out NAS לתחום ה- Enterprise על ידי IBRIX Fusion software suite. מוצר הדגל של חברת IBRIX הוא פתרון תוכנה המאפשר Scalable File Servicesוכולל תמיכה בפרוטוקולים- CIFS ו- NFS , SNAPS, Clone File,Remote Replication ,מיגרציה של קבצים בין מערכות אחסון ב- TIER’s שונים ועוד. נכון להיום,הפתרון ישים על כל שרת ויכול להתחבר לכל מערך אחסון. הארכיטקטורה הייחודית של IBRIX הנקראת : Segmented file system בנויה מדיסקים ממערכות אחסון(LUN’s) המיוצגים על ידי ISCSI , SAN או דיסקים חיצוניים – DAS.

תכונות עיקריות :

• Highly scalable parallel file system
• Efficient with a variety of I/O sizes and access patterns
• Linear scalability on I/O throughput
• Single global namespace
• Online file system expansion
• Flexible to support any combination of SAN-attached or direct attached storage
• Multi-platform access via industry-standard NAS protocols NFS/CIFS

רוב מערכות האחסון העובדות ב- Scalable Cluster עושות שימוש בשרת Metadata ייעודי לצורך ניהול הרשאות כתיבה,ניהול הקבצים ,מיקומם וניהול מקום באופן כללי.השרתים הייעודיים הללו יכולים להגביל הביצועים ברגע שמתקבלות כמות גדולה של בקשות כתיבה / קריאה לקבצים או שהגישה לקבצים הללו מכילה המון קבצים קטנים.בעזרת תוכנת IBRIX, לכל שרת אחסון יש File System משלו ובעזרת התוכנה  כל הפעילות של Metadata מתבצעת על ידי כל שרתי האחסון.

כל שרת אחסון מטפל בתעבורת הנתונים שלו וככל שמתווספים שרתים, הביצועים עולים.

הארכיטקטורה הייחודית של IBRIX הנקראת : Segmented file system ונעשית על ידי דיסקים בנפחים שונים(LUN’s) המיוצגים על ידי ISCSI או SAN.הקבצים והספריות פרוסים(STRIPED)על כל הסגמנטים ב- File Sysytem .

ניתן  לקרוא עוד בלינק המצורף .

http://www.ibrix.com/products-overview.htm

דוגמא לפתרון מבוסס  IBRIX + Equal Logic :

אשמח לענות על שאלות

עד הפעם הבאה

שלמה

לפני כחודשיים ערכנו אירוע בנושא Converged Infrastructure, במהלכו הצגנו את התפישה החדשה שלנו – תשתית אחודה ומשולבת – כמענה לצמיחה העקבית בעלויות הניהול, התחזוקה וצריכת החשמל והאנרגיה של תשתיות ה-IT.

במסגרת האירוע, נכללה הרצאה מעניינת מאוד, לדעתי, מאת מירון ברקן, יועץ ה-Presale הבכיר שלנו בתחום האחסון. בהרצאה, סקר מירון את התפוצצות המידע בשנים האחרונות: ב-20 השנה האחרונות, הוא הדגים, עברנו מ-CD ל-DVD ל-Blu-ray – כל קפיצה משמעה הכפלה של בערך פי 5 בנפח האחסון.

הנתונים מלמדים, שכאנשים פרטיים התחלנו לשמור המון מידע, וזאת מסיבה פשוטה: כי אפשר. למשל, ישנה צמיחה מהירה בהיקף התמונות שאנו מצלמים ושומרים. כאן חשוב לזכור, שתמונה אחת שווה 1,000 מילים גם בעולם האחסון. כלומר, תמונה צורכת (בערך) פי 1,000 נפח מאשר הטקסט המקביל לה. בעידן של Web 2.0 ואתרי שיתוף קבצים, כל התוכן הזה נשמר על גבי שרתים של ספקי שירותים.

כתוצאה, עברנו מעולם בו ארגונים ניהלו מידע מובנה, ולצידו קצת מידע לא מובנה – לעולם בו ארגונים נדרשים לשמור בעיקר מידע לא מובנה, שאין לנו (כספקי טכנולוגיה או ספקי שירותים) שליטה על מקורו.

ההשלכה הטכנולוגית הינה מעבר מהשקעה בתשתיות אחסון יקרות, שמספקות ביצועים גבוהים בסביבת מידע מובנה, להשקעה בתשתיות אחסון זולות, שמותאמות לספק נפחי אחסון אדירים וזולים (הן ברכש והן בתחזוקה ובתפעול) לסביבות של מידע לא-מובנה.

לפי הערכות חברת המחקר IDC, המגמה הזו תוביל כבר בשנת 2012 להיפוך המאזן, ותהיה דרישה גבוהה יותר לתשתיות אחסון זולות, מאשר לתשתיות יקרות ובעלות ביצועים גבוהים במיוחד (IDC 2009: Consumption of Enterprise Disk Capacity by Data Type).

HP זיהתה את המגמה, והבינה כי היכולת לספק מענה לצרכים החדשים, נשענת בבסיסה על סטנדרטיזציה ועל מודולריות. לכן, רוב מערכות האחסון החדשות שלנו מורכבות מיחידות בסיס סטנדרטיות, וטכנולוגיית שרתי האפליקציה שלנו משמשת גם את מערכות האחסון. ובדומה למערכות האפליקציה, גם מערכות האחסון בנויות באופן מודולרי, המאפשר הרחבה והרזייה במהירות ובפשטות.

מי שיחטט בקרבי מערכת האחסון החדשה StorageWorks X9000, ימצא שרתי להב סטנדרטיים, ובליבם מעבדים דוגמת Intel Xeon 5500. כך, התכונות המוכרות של השרתים והמעבדים, שתורמות לניהול פשוט, לווירטואליזציה מובנית, לחיסכון בצריכת אנרגיה וקירור, לחיסכון בשטח רצפה, למודולריות גבוהה ועוד – זמינות גם במערכות האחסון.

וכאשר העלות המרכזית בהשקת שרתים ומעבדים חדשים הינה עלות הפיתוח – החיסכון העצום עבורנו ועבור הלקוחות ברור מאליו.

אהוד

לפני מספר שבועות, פורסם העדכון החצי-שנתי של רשימת TOP500 – רשימת 500 המחשבים החזקים בעולם. בין המחשבים החדשים שהצטרפו לרשימה, נמנה המחשב שבנתה HP עבור מרכז המחשוב של אוניברסיטת מינסוטה (MSI).

למחשב עוצמת עיבוד תיאורטית של 97 מיליארד פעולות חישוב בשנייה (Teraflops), והוא מבוסס על 1,083 שרתי להב HP ProLiant BL280c G6 מבוססי מעבדי Intel Xoen 5500. סך הכל, פועמות בקרב המחשב 8,664 ליבות עיבוד – שני מעבדים בעלי ארבע ליבות בכל שרת.

כניסתו של מחשב העל הזה לרשימה היוקרתית, מסמנת מגמה בולטת בשנים האחרונות: אם בעבר נשלטה הרשימה על ידי "מפלצות" ענקיות מעידן המיינפריים, המבוססות על רכיבים קנייניים ברובם, הרי שכיום אנו רואים מעבר ברור למחשבי על שהם בעצם אשכול (Cluster) של אלפי שרתים סטנדרטיים.

בעיקר, רואים חדירה ברורה לאשכולות של שרתי להב (Blade), שמאפשרים להשיג עוצמת מחשוב אדירה בזמן קצר ובעלות רכש, ניהול ותחזוקה נמוכות יחסית.

HP מובילה את המגמה הזו – ונהנית ממנה. לראייה, 42% מהמחשבים ברשימה (208 מחשבי על מתוך 500), הינם מתוצרת HP, נתון המציב אותנו בראש טבלת היצרנים. לשרתי הלהב ממשפחת ProLiant חלק לא מבוטל בהצלחה הזו.

דרך נוספת להבחין במגמת הסטנדרטיזציה של מחשבי העל, הינה בפריזמה של המעבדים: שנה בלבד לאחר השקת סדרת Intel Xeon 5500 בארכיטקטורת Nehalem, נכללים ברשימת TOP500 לא פחות מ-33 מחשבי על המבוססים על מעבדים אלו – הישג מרשים לכל הדעות…

אהוד

לפי כל המחקרים שוק ה- Desktop Virtualization (המוכר יותר כ- VDI) הולך לגדול בצורה משמעותית בשנתיים-שלוש הבאות – מדברים על כך שעד 2013 כ- 40% מסביבות העבודה הארגוניות יעבדו עם פיתרון כזה או אחר של Desktop Virtualization (לעומת סביבות ה- 3% כיום) , נפח שוק שמוערך בכ- 65 מיליארד דולר.

כמעט כל הארגונים מבינים שה- Desktop Virtualization הוא עתיד המחשוב לשנים הבאות ושצריך לפעול, אבל מבולבלים משהו בקשר למה יש לעשות, איזה דברים צריך לבדוק ומה יהיו ההשפעות בשינוי צורת אספקת סביבת העבודה למשתמשים.
יצרני הפיתרונות השונים (Microsoft, VMware, Citrix, Quest ואחרים) עסוקים בעיקר במלחמות על Features וגורמים לארגונים להשוות את המוצרים לפי יכולות טכנולוגיות ולא לפי התאמת הפיתרון לסביבת העבודה הארגונית.
בעניין הזה, חשוב להבין שפרוייקט Desktop Virtualization נוגע בכמעט כל האספקטים של סביבת המחשוב הארגונית – תחנות עבודה, תקשורת, שרתים, אחסון, ניהול המשתמשים ועוד – ולמעשה משנה את צורת העבודה של יחידת ה- IT. מכאן שיש להתייחס לפתרון הנבחר הרבה מעבר ל- Features שלו, אלה לראות האם הוא פותר את הבעיות האמיתיות שה- IT מתמודד איתן והאם הוא משתלב עם הדרך בה הארגון רואה את ניהול ואספקת סביבות העבודה של המשתמשים בעתיד.

מני כתב על כך פוסט ממש מעניין, ובסיכומו כתב ש- ”פרויקט נכון אמור להתחיל כמו תמיד בהגדרת הבעיה, הגדרת יעדי ומטרות הארגון, הגדרת ה"שחקנים" במשחק התהליכים האירגוניים, הגדרת אסטרטגיות אירגונית, מיגבלות (תקציביות, טכנולוגיות..), סיכונים ותרומתם לעיסקיות”, הדבר חשוב במיוחד לפרוייקט שנוגע כמעט בכל האספקטים של IT ובסביבת העבודה של המשתמשים. חשוב להבין האם הארגון בכלל צריך את זה, האם ואיך זה יעזור לו להתמודד האתגרים איתם הוא מתמודד כיום, מה תיהיה ההשפעה על המשתמשים ועוד שלל שאלות.

כדי לעזור לארגונים למצוא את דרכם בסבך ה- Desktop Virtualization, יצרנו את שירות ה- 'שרותי אפיון, ניתוח כדאיות עיסקית ומימוש טכנולוגיית Desktop Virtualization'. השירות למעשה מורכב משלושה מרכיבים:

1. מיפוי וניתוח (Assessment) עבור התאמה לתצורה של Desktop Virtualization. מיועד לעשות סדר לארגון כדי לראות מה יש לו ומה אין לו (חלוקת המשתמשים לסוגים, הבעיות שקיימות היום וכו'). ואיך עבודה בתצורת Desktop Virtualization יכולה לעזור לו, תפעולית וגם כספית – כל זה עוד לפני בחירת הפיתרון הטכנולוגי (או המוצר אם תרצו) – בגס אפשר להשוות את השירות ל- Assessment שנעשה עבור וירטואליזציה של שרתים, רק שבמקרה של סביבות העבודה כאמור כל התהליך הרבה יותר מורכב. תוכן עניינים לדוגמא של דו”ח שכזה:
      
2. POC – בדיקת הפיתרונות השונים להתאמתם לארגון (כמובן לפי התוצרים של הסעיף הקודם).
3. עיצוב הארכטיקטורה והפיתרון ע”י מומחי HP משלל מרכיבי הפיתרון – שרתים, תקשורת, אבטחת מידע, אחסון, וירטואליזציה, תחנות עבודה.

המטרה של השירות היא לעזור לארגונים להבין האם ה- Desktop Virtualization הוא הפיתרון המתאים להם (או אולי זה בכלל פיתרון אחר), מה ה- Use Cases שהארגון יכול למצוא בפיתרון זה, להתוות את הדרך לעבר אספקת סביבות עבודה דינאמית ומתאימה יותר לצרכי המשתמשים והארגון, ותכנון הפיתרון תוך כדי התחשבות בכל האספקטים בהם פרוייקט מסוג זה נוגע. כל זה עוד לפני בחירת מוצר או מוצרי ה- Desktop Virtualization שירכיבו את הפיתרון.

יותר פרטים (ולמי שרוצה להוריד):

בחודשים שחלפו מאז השקת מעבדי Intel Xeon 5500 בארכיטקטורה החדשנית Nehalem ושרתי ProLiant G6 המבוססים עליהם (שתי השקות שהתבצעו באותו היום), אני נשאל פעמים רבות: מתי נראה שרתים בעלי 4 ומעלה מעבדים המבוססים על מעבדי Nehalem?

למעבדי Intel Xeon 5500 יתרונות רבים, והם פורטו כבר בהרחבה בפוסטים קודמים שלי. ועדיין, סדרת Xeon 5xxx מותאמת יותר לסביבות סטנדרטיות, ופחות לסביבות תובעניות במיוחד. עבור סביבות אלו, מיועדים מעבדי Xeon 7xxx, עליהם מבוססים כיום שרתים כגון ProLiant DL580 G5.

ובכן, כבר במהלך הרבעון הראשון של 2010, צפויה השקתם של מעבדים חדשים מסדרת Xeon 7xxx, בארכיטקטורת Nehalem-EX – הגרסה המועצמת של Nehalem. במעבדים ישולבו תכונות מסדרת Itanium, כגון מנגנון השרידות האוטומטי MCA (Machine Check Architecture).

המעבדים יוצעו בגרסאות של 6 ו-8 ליבות. גרסאות ה-6 ליבות, שיוצגו ככל הנראה בשלב השני, יציעו מהירות שעון (Clocking) גבוהה יותר מהגרסאות בעלות 8 ליבות. מטרתה של אינטל הינה להציע מגוון רחב של תצורות, שיאפשרו התאמה אופטימלית לצרכים שונים.

בשלבי הפיתוח של המעבדים החדשים היו מעורבות הן חברות חומרה, ובהן כמובן HP, והן חברות תוכנה, כגון מיקרוסופט, רד-האט, נובל ו-VMware. זאת, על מנת להבטיח תאימות מלאה של הפלטפורמה למערכות החומרה והתוכנה המובילות כיום בשוק המערכות הקריטיות.

כמיטב המסורת, שרתי HP המבוססים על המעבדים החדשים יושקו במקביל או בסמוך מאוד להשקת המעבדים עצמם, כך שצפוי לנו רבעון מעניין.

אהוד

רקע

מזה למעלה משני עשורים ברור לקהילת ה IT שפתרון מחשובי אינו מצוי בחבילה אחת או בפלטפורמה אחת. המחשוב המבוזר, הפתרונות הרבים בפלטפורמות השונות וההבנה שצריך למחשב את התהליך העיסקי ולא יחידה ממנו היוו את הבסיס להיווצרות הצורך במערכות מבוססות טכנולוגיה עיסקית.
המצב הכלכלי המשתנה חידד בשנים האחרונות את הצורך של מנהלים ובכירים בארגון כמו גם פועלי הייצור והמשתמשים להבנה וניהול תהליכים בארגון. תהליכים אינם נמדדים רק במורכבותם וביצועיהם אלה גם בתועלת העסקית שבהן, כמה עולה לממשם וכמה עולה לתחזקם. המערכות המרכזיות במרבית הארגונים מעבר לרצפת הייצור הינם מערכות דוגמת כגון ERP, CRM שנדרשות לתת מענה לניהול התהליכים בארגון ולקשרים בין יחידות הארגון פנימה לשותפים עסקיים ולסביבה החיצונית של שותפים ולקוחות המגיעים דרך האינטרנט.

התהליכים עסקיים הינם "ליבת מערכות המידע" של כל ארגון. תהליכים עסקיים משפיעים על ביצועי הארגון, עלויות, רווחים, מערכת היחסים עם לקוחות, שותפים עסקיים ועובדים. תכנון וניהול נכון של תהליכים עסקיים יכול לייעל את האופן בו פועל הארגון, להגדיל את ההכנסות, להקטין את ההוצאות, לשפר את הרווחית ושביעות רצון הלקוחות, השותפים העסקיים והעובדים.
ניהול תהליכים עסקיים מאפשר לנו להתאים את התהליכים ליעדים האסטרטגיים של הארגון.

מערכות לניהול תהליכים (BPM) מבצעות קישור בין אסטרטגיית החברה למשאביה – ידע, מידע עובדים, לקוחות, שותפים, המערכות חושפות את הקשר בין ביצועי החברה במונחים עיסקיים לבין התהליכים הקורים בארגון. לא עוד הקשר רק ל IT ראייה ברורה של הארגון, יכולת שליטה ובקרה על ביצועים עיסקיים סימולציות של תהליכים חדשים או שינוי קיימים ובדיקת השפעתם.

הקשר בין האסטרטגיה העסקית, לתהליכים הארגוניים ולהטמעתה בארגון אינו ברור כלל. החוקרים קפלן ונורטון פיתחו את תפיסת ה Balanced Scorecard שמטרתה הפיכת האסטרטגיה העיסקית לטקטיקה. בספרם The Balanced Scorecard: Translating Strategy into Action מציגים כלים למדידה, "כימות", וקשרים בין יעדים עיסקיים (אסטרטגיה) לתהליכים עיסקיים (טקטיקה). פעולה ראשונית זו בהבנת הארגון הינה קריטית להבנה של איזה תהליך תורם וכמה להשגה של היעדים של הארגון.

מחקרים רבים מציגים מציאות קשה, רק 10% מהארגונים מצליחים ליישם את האסטרטגיה העסקית שלהם, בעוד 90% נכשלים בשלב היישום. ממצא  נוסף עליו הצביע שבכ 70% מהמיקרים שמנכ"ל ניכשל, הכשלון נובע מחוסר היכולת ליישם את האסטרטגיה העסקית, הסיבה המרכזית הינה שרק 5% מהעובדים בארגון אכן מבינים את האסטרטגיה העסקית.

אחד המאמרים ש"הקפיץ" את קהילת הIT  היה של העיתונאי Nicholas G carr במאמרו מעורר המחלוקת והתגובות IT doesn’t Matter העריך שתרומת ה IT לעסקיות החברה שולי. אינני רוצה להיגרר לניתוח המאמר ולהציג עמדה בזכותו או בגנותו, דבר אחד ברור: הוא זעזע את קהילת ה IT וגרם למנהליה לחשוב. מאמר חשוב זה בצד ניתוחי אנליסטים על ביצועי ה IT גרמו לארגונים להבין שהם "לא בכיוון" .

לא פלא אם כך שה IT הוא "סובל ראשי" מחוסר הקשר וההבנה של האסטרטגיה. חברות מחקר ואנליסטים מציגים נתונים לא מחמיאים : 85% מפרויקטי ה IT נכשלים בהשגת יעדיהם. 32% מהם מבוטלים תוך כדי תנועה, בממוצע רק 7% מהפונקציונליות של תוכנה ששולם עבורה נמצאת בשימוש המשתמשים.

מחקר שנערך ב 2002  הראה קשר מיקרי בין הוצאות ה IT לעובד לבין החזר ההשקעה למחזיקי המניות.  

פרויקטי IT סובלים מהתמשכות הפרויקטים בסידרי גודל של בין 18-24 חודשים בין ייזום לפעולה – Standish Group (2003) .

על הקשר בין SOA ל BPM

SOA מוגדר לא פעם בעת האחרונה כ BPM Enabler. זוהי ארכיטקטורה (או יותר נכון אוסף של כלים, מדיניות, סטנדרטים) המאפשרים מחד אוטונומיה של "יחידות שרות" ומאידך מיקוד בשרות שמורכב מאוסף יחידות מודולריות.

ה SOA הינו התגשמות התובנה של יחידות מחשוב אוטונומיות המאפשרות יצירת תהליך מחשוב אחד. שרות זה המאפשר שמירה על האוטונומיות של היחידות ושיתופם כשרות מחשובי אחד.המודולאריות הזו מאפשרת גמישות מרבית לשילובם בתהליכים עסקיים שונים. ה"חזון" של ארכיטקטורת מחשוב מונחית שרות הנראה ברור מאי פעם. – טכנולוגיות הבשילו, חברות הסכימו על סטנדרטים ל"חשיפה" ושיתוף מידע, לחץ גדול על היצרנים לתקנים של אבטחת מידע וההבנה של היצרנים שאם הם לא יהיו במשחק הזה – הם לא יהיו.

ההבטחה נראית אדירה וכולם עסוקים ב SOA כגודל ההבטחה גודל הסיכון. מיחשוב מבוזר של פלטפורמות שונות פותח "חורים" של אבטחת מידע, נגישות עובדים למידע לא להם, והמורכבות תהיה גדולה יותר ויותר. די אם ניקח את המשפט הידוע – חוזק השרשרת בחוזק הטבעת החלשה ביותר כדי להבין שWeb Services  ש"חושף" Mainframe הופך להיות קריטי כמוהו והתלות בו מעלה מיידית את הצורך לשרידות, ביצועים, יתירות וגמישות על מנת להבין את המורכבות הטכנולוגית.

אולם הסיכון הגדול ביותר הוא ההגדרה הראשונית. פרויקטים רבים רצים ליישום SOA תוך דילוג על השלב הראשוני של הגדרת האסטרטגיה, הגדרת המדדים להשגתה והקשר בין התהליכים לאסטרטגיה.

הקשר זה לא ברור מאליו. ה"ריצה" ל SOA ללא התרגום למדדים עיסקיים והפיכתם לתהליכים וארכיטקטורה מוביל להרבה "שטחים אפורים" וחוסר תפיסה כוללת של ארכיטקטורה. אחד חוקרים המובילים בתחום שהגדיר את ה Enterprise Architecture  , ג'ון זכמן פירסם ספר

 Framework for Enterprise Architecture : A Primer on Enterprise Engineering and Manufacturing.

הספר דן במיבניות של ארכיטקטורה ובניית הקשרים בין הגורמים. אותם קשרים שיאפשרו לכל גורם לדעת על הסובבים אותו ואיך הוא "מתקשר" עמם.

השאלות המפורסמות שמוצגות הן

1. Why – Motivation description  
2. How  - Function description
3. What  - Data description
4. Who – People description
5. Where – Network description
6. When – Time description  

הערכות ליישום טכנולוגיה עיסקית

הערכות ליישום טכנולוגיה עיסקית תהליך מורכב שלעצמו.  התהליך "מחקה" תפיסות ותיקות בעולם ה IT שמצריכות רענון. החזרת המשתמש למרכז, הגדרת יעדים עיסקיים, בניית מדדים להצלחה ובדיקה עצמית וקישורם לעיסקיות החברה, החזרת יכולת תכנון וניתוח למנתחי מערכות עיסקיים Business Analysts.

שלב Business Process Analysis & Modeling.

הגדרת המונח "תהליכים עסקיים", מודלים לניתוח תהליכים,   אופן הגדרת תהליך עסקי והצגת הישויות המשתתפות בהגדרתו, שינוי, ROI בניהול תהליכים הגדאת ביצועים עסקיים, ביצועים, אסטרטגיה ומדידת ביצועים, Balanced Scorecard סוגי מדדים, מדידת סיכונים.

ניתוח התהליכים ו"מידולם"

שלב הקמת התהליכים העיסקיים – עם הכרת הכלים והתפיסות מגיע שלב בחירת המתודה ומימושה. כלי BPM מאפשרים שלב של סימולציה. לאחר הגדרת התהליך, ה"משקלות" (עלויות, זמן, סיכונים). הרצה של הסימולציה תחשוף בצורה משמעותית יותר את צווארי הבקבוק, מרכיבי העלויות, סיכונים.

מימוש טכנולוגי – השלב הטכנולוגי הינו שלב מאוחר בו ממשים (מעבירים לייצור) את התהליכים למערכות הייצור בחברה. שלב זה מבוצע לאחר הטמעת המערכת, הדרכת משתמשים, QA לתהליכים ולמערכות. בדר"כ ישנו שלב מקדים המוכר כ Staging & Integration  בו נבחנת המערכת בקישורה למערכות סמוכות באירגון ובחינת "ביצועים טכנולוגיים".
שלב ההיזון – מערכת נכונה אינה מסתיימת במימוש טכני אלא בלמידה ושיפור. שלב זה שגם הוא מקוטלג תחת המושג BPM – Business Process Measuring, מאפשר יכולת המערכות ללמוד את הביצועים העיסקיים לנתח את צווארי הבקבוק, סיכונים ומדדי הצלחה, הינו מפתח לשיפור הארגון והתייעלותו המתמדת. היתרון במערכת BPM היא ביכולת לאפשר את השיפור בצורה פשוטה ומודולרית ולא במהפכות.

 סכום
הפתרון אינו מצוי בטכנולוגיה בלבד. הפרשנות העכשווית שאנו מוצאים באירגונים רבים היא ריצה אחר SOA . אנחנו מיישמים SOA…. הינו משפט מצוי במחוזותינו ובמחוזות רבים. תפיסה זו הינה חזרה לתפיסה של פתרון "מוטה טכנולוגיה" בלבד לבעיה העיסקית. פרויקט נכון אמור להתחיל כמו תמיד בהגדרת הבעיה, הגדרת יעדי ומטרות הארגון, הגדרת ה"שחקנים" במשחק התהליכים האירגוניים, הגדרת אסטרטגיות אירגונית, מיגבלות (תקציביות, טכנולוגיות..), סיכונים ותרומתם לעיסקיות.
או אז שתהיה לנו "מפת דרכים ברורה" שתאפשר מתן ערך למושג Service במשוואה של Service Oriented Architecture.

אשמח לקרוא תגובות בנושא

תודה

מני

מאת: יניב גיאת, צוות פריסייל, תחום אחסון HP ישראל

 שלום רב,

בהמשך לפוסט של פיני מ- STKI, להלן כמה פרטים שברצוני להבהיר ולחדד.

האם חוויתם קושי בניהול של מידע שמורכב מקבצים בלבד, מה שנקרא היום Unstructured Data או בעברית מידע לא מובנה [ בניגוד ל-Structured Data שמשמעותו DBs כדוגמת Exchange, SQL, Oracle ]?

הגידול המהיר בכמות המידע הלא מובנה מצריך:

1. ניהול אחוד וקל של המערך
2. פתרון אחסון שעלותו לא תהיה גבוהה
3. פתרון אחסון חדש שיכול לגדול בצורה שקופה הן בביצועים והן בנפחים

אנו בחברת HP מציעים פתרון מלא לצורך זה המתבסס על משפחת מוצרי ה-NAS מסדרת ה-X9000. סדרה זו מכילה שלושה Appliances הניתנים לחיבור זה לזה ליצירת מערכת NAS המתאימה למגוון צרכים ארגוניים:

• כל שילוב של עומסי קריאות וכתיבות
• כל שילוב של קבצים קטנים וגדולים
• כל שילוב של I/O סדרתי או רנדומלי

 משפחת ה-X9000 מהווה פתרון Scale Out NAS ו-High Performance NAS וכוללת שלושה אבני יסוד שמהם מרכיבים את פתרון ה-NAS:

• X9300 – זהו Gateway 2U שנותן פתרון NAS על ידי חיבורו לכל מארז אחסון SAN קיים בארגון גם אם הוא לא של חברת HP
• X9320 – זהו פתרון Scale Out NAS עם יחידות Nodes לטובת ביצועים ויחידות אחסון מסוג SAS או SATA לטובת נפח
•  X9720 – פתרון שמורכב משרתי בלייד סטנדרטיים לטובת נפח ומיחידות אחסון בנות 82TB כל אחת וכך שנוכל לנהל מאות TBs במארז אחד.

משפחת ה-X9000 נותנת ביצועים מצויינים ופתרון מודולרי על מנת להתמודד עם גידול לא צפוי שמצריך ביצועים מתאימים.

עיקרי יתרונות הפתרון:

1. ניתן לגדול בצורה שקופה ובלי הפרעה למשתמשים ממספר בודד של Tera Bytes ועד ל-16PBs
2. תמיכה בו זמנית בפרוטוקולי CIFS ו-NFS
3. שכפול מידע לאתר מרוחק באופן מקבילי ( ממספר בקרי I/O למספר בקרי I/O )
4. פריסה של המידע לרמות אחסון שונות מהיר או איטי ועל בסיס מדיניות שנקבעה מראש
5. ה-Appliances מגיעים מקונפגים מראש עם כל התכונות שכוללות Single Name Space, פריסת מידע על כלל הדיסקים, רפליקציה מרוחקת ומעבר אוטומטי של המידע מ-Tier יקר ל-Tier זול על בסיס Policy
6. ניהול אחוד שכולל בדיקות של תקינות המערכות ( Nodes + אחסון ), בדיקות ביצועים, הגדלות של File Systems ונפחים בשרתים ובאחסון
7. ניהול Data Tiering – במערכות אלו קיים HSM מובנה שמאפשר ביצוע של מיגרציה אוטומטית של מידע פחות חשוב מדיסקים יקרים לדיסקים זולים

בברכה

יניב