טכנולוגיה לארגונים

הבלוג של מומחי הטכנולוגיה של HP ישראל

חיפוש
גדי פלדמן

תפקיד: מומחה פתרונות תשתיות בחטיבת הפתרונות הטכנולוגיים לאחר שמונה שנים של ניסיון והתמקצעות בתחום התשתיות נחתתי בחברת hp וזאת על מנת לקדם את נושא ה Application Delivery. תפקידי כולל מתן שירותי Pre-sale ברמה רוחבית, ייעוץ טכנולוגי ללקוחות בתחומים הנ"ל ואחריות על פרוייקטים מצד האינטגרציה. אני הולך להתמקד בתחום ה Application Delivery הכולל בתוכו את כל שכבות הוירטואליזציה (שרתים, תחנות, אפליקציות ועוד ועוד). נתוודא לטכנולוגיות חדשות, חברות בתחום, כגון Citrix\Microsoft וכו', מוצרים חדשים, טיפים , סיפורי לקוח ועוד… ככל שיותיר לנו הזמן.

עדכונים ב-RSS לפוסטים של גדי פלדמן


Citrix XenDesktop 4

פורסם ביום שבת / 21.11.09
תגים: , , ,


לרגל שחרורה של Citrix XenDesktop 4 להורדה. כל מה שרציתם ולא העזתם לשאול…
ה- XenDesktop שהיה ידוע כמוצר VDI עד לרגעים אלו, שידרג את עצמו ומעכשיו נהיה הרבה יותר גדול מכל מה שהכרתם. והכל בגלל שבחוכמה רבה Citrix הפסיקה להתייחסת ל- XenDesktop כמוצר, אלה התחילה להתייחס אליו כפתרון כולל לאספקת סביבות עבודה למשתמשים ולא משנה איך הם מתחברים לסביבה (אם בכלל), מאיפה ומתי. זה כמו להגיד ללקוח, “עזוב אותך, למה שנסתבך עכשיו כולנו בלהבין מה מתאים לכל משתמש ולרכוש כמה פתרונות שונים ומשונים (SBC\VDI\Stream to Physical\XenClient\etc). אנחנו נביא לך את הפתרון הכולל ברשיון אחד ואתה תבחר איזה סוג של סביבת עבודה יקבל כל משתמש.”.
למעשה ה- XenDesktop נהיה הפתרון המלא לאספקת סביבות העבודה והאפליקציות למשתמשים בעיקר מכיוון שרשיון שלו מכיל גם את ה- XenApp לאספקת סביבות עבודה משותפות על שרת Terminal, אספקת אפליקציות משרת ה- Terminal או Published Applications למי שמתעקש וכמובן אספקת אפליקציות וירטואליות למשתמשים, גם כאלה שעובדים עם מחשבים רגילים.
ואם לפשט את התמונה מעט, רשיון אחד של XenDesktop מכיל למעשה גם את יכולות ה- VDI (XenDesktop) וגם את יכולות ה- (SBC (XenApp. דומה בצורה מחשידה משהו לתצורת הרישוי של Microsoft VDI, בו רשיון ה- Premium מכיל אפשרות עבודה עם RDS (או TS רגיל) וגם אפשרות לעבודה על תחנות וירטואליות אישיות (VDI).
עוד שינוי משמעותי בגיזרה, לא עוד לרשיונות Concurrent (סוג רישוי בו רק משתמש העובד כרגע במערכת גורע רשיון) אלה מעבר לתצורת רישוי של user license או device license, תצורה בה כל משתמש/התקן שהוגדר כבעל הרשאות גישה למערכת (אחת מהן או כולן) גורע רשיון, ללא קשר אם הוא עובד כרגע במערכת או לא.
גרסאות XenDesktop העובדות עם רשיון concurrent (גירסאות 2,2.1,3) יהיו End of Life ב- 31.12.2010.
גם כאן נעשה מאין יישור קו עם מיקרוסופט, רשיון Microsoft VDI גם הוא user license וגם ה- VECD הוא לא concurrent (הוא device based, שזה שונה משהו מ- user license אבל עדיין).
המשמעות כאן היא שאם עד עכשיו היה מספיק לרכוש מספר רשיונות שיכסה את מספר המשתמשים הפעילים בפיקים (לדוגמא 5000 משתמשים עובדים במערכת ב 11 בבוקר מתוך 7000 עובדי החברה שגם הם ניגשים מעת לעת למערכת) עכשיו צריך לקנות את מספר הרשיונות שיכסה את כל מי שרשאי לעבוד על המערכת, כלומר כל ה- 7000 (או את מספר העמדות מהם הם ניגשים – מתאים בעיקר במקרים של מחשב אחד לכמה משתמשים. עובדים במשרות לדוגמא – אבל אני לא אכנס לזה הפעם).
חידוש נוסף בתחום הרישוי, הוספת רשיון שנתי. רשיון התקף לשנה בלבד מרגע הרכישה, בדומה ל- VECD או מנוי שנתי בחדר הכושר. מתאים ללקוחות שלא מעוניינים להשקיע את כל סכום קניית הרשיונות הקבועים (ללא תאריך פקיעה), אלה לשלם עבור רשיונות זולים יותר כל שנה מחדש.

XenDesktop 4 יגיע לעולם בארבעה טעמים:

  • Standard – לסביבות קטנות בעיקר, מכיל למעשה מאפינים הדומים להטמעות VDI הראשונות לפני כמה שנים. בלי ניהול דיסקים, בלי ניהול פרופילים ובלי אפליקציות וירטואליות.
  • VDI Edition - יכיל רק את היכולות של XenDesktop. כלומר, רק ניהול של סביבות עבודה על Virtual Machines, ללא אפליקציות וירטואליות. למעשה אותן היכולות – רק משודרגות – כמו שהיו בגירסת ה- Advanced של XenDesktop 3. מה שמיוחד בגירסא הזאת, היא העובדה שזאת הגירסא היחידה עם רשיון concurrent users.
  • Enterpise – יכיל את כל היכולות של XenDesktop Enterprise (כמובן עם אפליקציות וירטואליות) וכן את היכולות של XenApp Enterprise (גם כאן, אפליקציות וירטואליות,EdgeSight Basic, PCM, ושלל היכולות של XenApp).
    מי שרכש בעבר את גירסת ה- Advanced והוא בעל SA תקף, ישתדרג לגירסת ה- Enterprise.
  • Platinum – יכיל את כל היכולות של XenDesktop Platinum ביחד עם XenApp Platinum. יכולות כמו Password Manager עבור SSO, אפשרות לעבודה עם Provisioning Server למערכות וירטואליות ופיזיות ועוד.
כאמור, רשיון ה- XenDesktop 4 מכיל בתוכו אפשרות להשתמש בכל סוגי סביבות העבודה (Desktop Delivery Model אם תרצו), כל זה נעשה ע”י טכנולוגיה חדשה בשם FlexCast שמפנה את המשתמש לסביבת העבודה המתאימה לו. אותו משתמש יכול להיות מופנה לסביבות העבודה הבאות:
  • Hosted Shared Desktop – מודל ה- SBC המוכר כל כך טוב לכולנו. המשתמשים מקבלים סביבת עבודה (Session) על שרת Teminal. אותו Session יכול להיות של סביבת Desktop מלאה, או לחילופין של אפליקציה “מפובלשת” (Published Application).
  • Hosted VM-Based Desktop – מודל ה- VDI שכולנו למדנו להכיר ולאהוב בזמן האחרון. כל משתמש מקבל בתצורה זו Virtual Machine אשר רץ ב- Data Center הארגוני המיועד רק לו.
  • Hosted Blade PC Desktop – מיועד עבור אפליקציות כבדות במיוחד בעלות דרישות חומרה מיוחדות. לדוגמא אפליקציות גרפיות כבדות, GIS, CAD וכו’ הדורשות GPU לעיבוד הגרפיקה.
    כל משתמש מתחבר ל- Blade PC ומבצע את העבודה עליו.
  • Local Streamed Desktop – יכולת של ה- Provisioning Server אשר מאפשרת לספק סביבות עבודה ישירות למחשב של המשתמש. מכינים Golden Image אחד או כמה במספקים אותם ב- Streaming למחשבים, כל העבודה (עיבוד, I/O) נעשה ישירות על המחשב של המשתמש, מה שחוסך את הצורך להחזיק עבורו VM.
  • Virtual Applications to installed desktops – אפשרות לאספקת אפלקיציות וירטואליות למחשבים אשר מותקנים עם Windows מקומי.
  • Local VM Desktop – אפשרות לעבודה על סביבת העבודה הארגונית גם ב- Offline. סביבת העבודה יורדת כ- VM למחשב של המשתמש ומאפשר לו לעבוד עליה גם כאשר אין לו גישה לרשת הארגונית, שינוים בסביבת העבודה שנעשו בזמן הניתוק מהחברה יסונכרנו ל- Data Center בהחזרת החיבור. היכולות שתיהיה מבוססת על XenClient תיהיה זמינה בתחילת 2010. עוד על זה, כאן.

clip_image001

לא רק בתחום הרישוי וצורת העבודה נעשו שינויים, יותר מ- 70 שינויים ויכולות חדשות התווספו, ביניהם אפשר למצוא את:

  • שיפורים ב- HDX – ה- HDX (או High Definition User Experience) הוא שם הקוד שניתן לכל הטכנולוגיות האחראיות לכך שעבודה על סביבות ממורכזות (Centralized) כדוגמת SBC ו- VDI תיהיה זהה ככל שניתן לעבודה על סביבת עבודה מקומית. בפנים אפשר למצוא טכנולוגיות לטיפול בהתקני USB, הצגת מולטימדיה, תלת מימד, פלאש, סרטים, אודיו, הדפסות, VoIP וכו’.
  • תמיכה ב- Windows 7 – לפי דעתי אחת הסיבות המרכזיות להוצאת הגירסא החדשה (וכל המהפכות שבאות איתה כמובן). Windows 7 הולכת להיות מערכת ההפעלה הבאה של כמעט כל הארגונים, VDI (על כל גווניו) יכולה להיות דרך טובה ומשתלמת לאספקת סביבת העבודה החדשה למשתמשים, בלי צורך להיכנס לפרוייקטי הטמעה ארוכים ומסובכים ובהבטחת מעבר חלק ככל הניתן של המשתמשים.
  • תמיכה ב- 64 ביט – מעכשיו המשתמשים יכולים לקבל סביבות עבודה המבוססת גם על מערכות הפעלה x64. תומך ב- Windows 7 x64, XP x64 SP3, Vista x64 SP2. כמובן בנוסף לתמיכה הקיימת בגירסאת x32.
  • שיפורים בעבודה עם Smartcards – תמיכה בסביבות עבודה של Windows 7 ו- Vista. אפשרות ליציאה אוטמטית מסביבת העבודה בהוצאת ה- Smartcard.
  • שיפור ב- Streaming Applications – תיקונים וכיוונים שונים במנגון האפלקיציות הוירטואליות של XenApp, כזה שמאפשר בסופו של דבר עבודה מהירה יותר על האפליקציות הוירטואליות (בעשרות אחוזים מהר יותר מהגרסאות הקודמות).

מכיוון ה- XenDesktop מכיל למעשה את כל היכולות של XenApp, נוצרו תוכניות Trade-up עבור לקוחות XenApp קיימים. לקוחות עם SA תקף, יוכלו להמיר תמורת תשלום קטן רשיון XenApp Enterprise אחד ולקבל תמורתו שני רשיונות XenDesktop 4 Enterprise או שני רשיונות XenDesktop 4 Platinum תמורת תשלום קטן קצת פחות. לקוחות בעלי XenApp Platinum יוכלו לקבל בחינם שני רשיונות XenDesktop 4 Enterprise עבור רשיון אחד של XenApp Platinum או שני רשיונות XenDesktop 4 Platinum תמורת תשלום קט.
לקוחות אשר רוצים להמיר רק חלק מרשיונות ה- XenApp שלהם ל- XenDesktop 4 או כאלה שאין להם SA תקף, יאלצו להמיר את הרשיונות במסגרת של אחד תמורת אחד, ולא שניים תמורת אחד כמו בתוכנית הקודמת. כאן תוכלו לשחק קצת יותר עם הקומבינציות.

Citrix זיהו בחוכמה את העובדה שרבים מהלקוחות המתעניינים ב- VDI מוצאים בסופו של דבר שפתרון VDI הוא לא פתרון מלא לכל המשתמשים שלהם, ודווקא פתרון משולב של SBC ו- VDI ביחד עם אפליקציות וירוטאליות יכול להתאים להם. XenDektop 4 חוסך מאותם לקוחות את ההתלבטות ו”הפרדת הכוחות” שהיו צריכים לעשות במקרה של תחזוקת שתי סביבות או יותר, SBC, VDI, אפלקיציות וירטואליות וכו’.
הזמן ילמד אותנו אם המהלך יצדיק את עצמו – אני מהמר שכן – ויתן דחיפה רצינית ל- VDI בכלל ול- Citrix בפרט.

סביבת העבודה שלנו

פורסם ביום חמישי / 8.10.09
תגים: , , , ,


קטע שכתבתי עבור הידיעון החודשי של מועדון משתמשים Citrix בישראל.

"פירמטתי לו את המחשב, והתקנתי את ה- Windows מחדש. עכשיו זה כבר לא אמור לחזור על עצמו" אמר הבחור לידי בתור בסופר בשעה שדיבר כנראה עם המנהל שלו בקשר לתקלה ששהה בה בשש השעות האחרונות.

ניסיתי בכל כוחי להיזכר מתי בפעם האחרונה שמעתי את המילה פירמוט על הטיותיה השונות – פירמטתי/פירמטת/פירמטנו – ואיכשהו חזרתי עד סביבות סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים העליזות, שעה שפירמוט המחשב נראה כמו פיתרון מעולה ל- 80% מהבעיות. הפיתרון היה נפוץ עד כדי כך שרבות מחברות השירותים השונות שמחו לספר – ברוב רדידותן את האמת – שאין תקלה שלא נמצא לה פיתרון תוך מינימום 8 שעות, וזאת מכיוון שפרק זמן זה מספיק כדי לנסות לפתור את הבעיה ולהתקין את המחשב מחדש בפרק הזמן הנותר אם לא נמצא פיתרון אחר.

בואו נקביל לשניה את עולם המחשוב לעולם הרפואה, איזה כיף היה לרופאים אם היתה להם את האופציה לעשות פירמוט לגוף האדם, ככה שאם תרופה או פרוצדורה מסוימת לא היתה מצליחה, הם פשוט היו מחזירים את הגוף למצב הראשוני שלו, או לנקודה מסוימת בה נעשה מאין checkpoint למערכות. אני בטוח שכולם היו שמחים עם המצב, הרופאים שהיו זוכים לשעות עבודה הרבה פחות ארוכות, בתי החולים שתפוסתם היתה שואפת לאפס (זוכרים את חוק שמונה השעות?) והממשלות שלא היו צריכות להשקיע כ"כ הרבה כסף בבריאות האזרחים.

אבל מישהו אחד לא היה חי בשלום עם כל עניין החזרה לאחור הזה. החולה, שהיה "מאותחל" כל פעם שלא נמצאה לחוליו תרופה מתאימה. בתהליך ה"אתחול" הוא היה מאבד למעשה את כל התקופה שבין מצבו הנוכחי לבין הנקודה אליה הוא חוזר. חוויות, זיכרונות וידע נרכש הם רק חלק מהדברים שהיו נאבדים בהרף עין.
דוגמא לכך אפשר למצוא בסרט ממנטו, בו הגיבור – לאונרד – סובל מאיבוד זיכרון לטווח הקצר, בלילה הוא מאבד את כל הזיכרונות מהיום שעבר וכיוון שכך נאלץ לרשום, לצלם ואף לקעקע על גופו פרטים חשובים כדי לזכור אותם ביום שלמחרת.

כיום, היחסים בינינו לבין המחשב שלנו הרבה יותר קרובים מבעבר, אנחנו – טוב נו, לפחות אני – מבלים עליו את רוב שעות הערות שלנו. בשעות האלה, אנחנו מגדירים, מתקינים, משנים מאות ואף אלפי פרמטרים במערכת ההפעלה ובאפלקיציות השונות כדי להתאים את סביבת העבודה עבורנו. שלא לדבר על החומר שאחנו שומרים עליו.
אז איך עדיין ישנם אנשים שמוכנים לקבל את זה שפירמוט המחשב – ובכך מחיקת כל אותן אלפי שינויים, התקנות ומידע – היא בכלל אופציה לפיתרון של בעיה זאת או אחרת? לא ברור את האמת.

אבל התכנסנו כאן לדבר על מה אפשר לעשות כדי למנוע את עוגמת הנפש, מה אפשר לעשות כאן ועכשיו – ואולי גם כמה נגיעות על העתיד, תלוי אם תזרמו איתי בעניין – כדי לאפשר לאנשי המחשוב (זוכרים את אותו בחור מסכן שנאלץ לשרוף שש שעות מחייו על פירמוט מחשבו של לקוח מסוים) לספק סביבת עבודה תקינה שעומדת בכל תנאיי והגבלות הארגון מצד אחד ומהצד השני לאפשר למשתמש לעבוד בסביבת העבודה המוכרת לו עם כל התוכנות, המידע וההגדרות שלו ללא קשר לגחמות המוזרות של אנשי ה- IT (מה היה רע לי עם ה- Windows 98, למה זה טוב עכשיו לעבור ל- Windows 7. לא מבין אותם).

אם נסתכל על זה לרגע, נראה שסביבת העבודה של המשתמש מורכבת למעשה מ- 4 שכבות עיקריות, אותן ארבעת השכבות שמרכיבות למעשה את המחשב האישי שלנו, או את סביבת העבודה שלנו. השכבות שבמצב הנוכחי כל שינוי באחת מהן תגרור לרוב שינוי בכל שלושת האחרות. התעסקות מיותרת של איש ה- IT וכמובן בזבוז זמן יקר של המשתמש.

והרי השכבות:
1. שכבת החומרה – המחשב האישי של המשתמש, זה שאחראי לספק לו את המשאבים להרצת הסביבה (מערכת הפעלה, אפליקציות וכו’).
2. שכבת מערכת ההפעלה – הטווח שבין החומרה הפיסית לבין המשתמש, והפלטפורמה שלו לעבודה.
3. שכבת האפליקציות – התוכנות שכל אחד מאיתנו מריץ במחשב שלו. כל אחד עם שלו, מי תוכנות סטטיסטיקה, מי תוכנות office ומי משחקים. למעשה, שתי השכבות הראשונות קיימות כדי שהמשתמש יוכל להריץ בסופו של דבר את האפליקציות שלו.
4. שכבת הפרופיל – ההגדרות והקוסטומיזציה של כל משתמש. תמונת הרקע של שולחן העבודה, אתרים מועדפים, מבנה התפריטים בתוכנות השונות, מדפסות, קישורי רשת ועוד ועוד.

מה אם תיהיה דרך בה נוכל להפריד בין השכבות השונות ולקשר ביניהן במקרה הצורך, בלי לדאוג ששינוי מערכת ההפעלה יגרור התקנת התוכנות האהובות עלי והגדרתן לפי העדפות שלי – לא כיף בכלל – אלה ששינוי מערכת ההפעלה יגרור ל… מממ… רק שינוי במערכת ההפעלה, בלי לפגוע באפליקציות שלי או בפרופיל שלי. אחרי שידרוג מערכת ההפעלה, כל האפליקציות שלי וכל ההגדרות שלי פשוט יעבדו באותו האופן שהן עבדו קודם, רק על מערכת הפעלה אחרת, נשמע כיף, לא?
נראה לי שהגיע הזמן שתכירו את Citrix Delivery Center, הדרך של Citrix לעשות את חלוקת סביבת המשתמש לשכבות ולהישאר בחיים – ומבסוטים כמובן – כדי לספר על כך.

שכבת החומרה – איך להוריד את התלות בין חומרת המחשב לבין מערכת ההפעלה.

כמובן שכאן אפשר למצוא פיתרונות כמו VDI (XenDesktop) ו- SBC (XenApp), להרצת סביבת העבודה של המשתמש בסביבה מרוחקת שלא קשורה לחומרה המקומית שלו עם אותה חווית המשתמש אליה כולנו הינו רגילים בעבודה עם מחשבים אישיים. הצגת וידאו (כן, גם מ- youtube), שמיעת קטעי אודיו, גלישה באינטרנט (בלי להימנע מכניסה לאתרים עם flash), חיבור התקני קצה (iPhone לדוגמא) כמעט מכל התקן קצה וכמעט על כל טווח תקשורת. או עם נסכם את זה במילה אחת, HDX – High Definition User Experience.

העתיד צופן בתוכו הרבה חידושים בתחום הזה, שעוד ארחיב אליהם בהזדמנויות אחרות, אבל מה שהולך להיכנס לחיינו ממש עוד מעט זהו ה- client-side hypervisor – או Type 1 אם תרצו – שיאפשר לנו להריץ את אותה מערכת הפעלה כסביבה וירטואלית מבלי להיות מותקנת על המחשב, תחשבו על זה כעל סוף ההתעסקות של כולנו עם דרייברים. מאוד דומה למה שכולנו מכירים היום בעולם השרתים כשאר לוקחים שרת פיזי אחד ומריצים עליו מספר שרתים וירטואליים. אבל עם כמה שזה נשמע פשוט וטרוויאלי, וירטואליזציה של מערכת הפעלה שרצה על המחשב האישי עם כל ההתקנים השונים שלו – Bluetooth, WiFi, קוראי כרטיסי, כרטיסי מסך ועוד כמה שבטח שכחתי – לא כ"כ פשוטה כמו וירטואליזציה של שרתים (איך מספקים תקשורות WiFi לשני המערכות הוירטואליות שרצות על המחשב, ומה עושים עם Bluetooth? ואלה רק שתי קושיות רנדומליות לחלוטין).
הטכנולוגיה (XenClient שאמור לצאת בתחילת השנה הבאה) תאפשר לי בסופו של דבר לעבור בקלות מגוחכת מעט ללפטופ אחר ברגע שימאס לי מהנוכחי שלי, אני פשוט אקח את הסביבה הוירטואלית שלי ואריץ על המחשב החדש. בלי התקנות מחדש ובלי חיפוש אחרי דרייברים. פשוט, קל ומגניב ביותר.

שכבת מערכת ההפעלה – אם בשכבת החומרה דיברנו יותר על פיתרונות וירטואליזציה כאלה ואחרים אשר מאפשרים לנו להריץ מערכות שונות על החומרה הפיסית – אם זה חומרת שרת או מחשב אישי – אז בשכבת מערכת ההפעלה ניגע יותר ב- deployment מהיר של מערכות הפעלה לחומרה קיימת, ונתעלם מסוג החומרה (פיסית או וירטואלית).

זוכרים את אותו בחור שנאלץ לפרמט ולהתקין מחדש את המחשב של הלקוח שלו? וזוכרים את לאונרד מהסרט ממנטו, שהזיכרון לטווח הקצר היה מתאפס לו בכל לילה? ואני לא צריך לספר לכם עד כמה קשה זה לשמור על מחשבי המשתמשים שלכם שיעמדו תמיד בתקני הארגון (אפליקציות מאושרות למשל), וכמובן שאני לא רוצה להיכנס כאן לעניין של הפצת מערכות ההפעלה בארגון – בעיקר כי אני לא רוצה לפתוח קופסת פנדורה.

מה עם היתה דרך להפיץ תוך דקות בודדות לכל המחשבים בארגון את ה- Golden Image הארגוני, להגן עליו מפני נזקים – ישירים או עקיפים של עבודת המשתמש – ולוודא שהם תמיד יעבדו רק עליו, להוריד את מספר התקלות ולפשט מאוד את הניהול.
תשמחו לשמוע שאכן יש פיתרון, הלא הוא ה- Provisioning Server שמאפשר לבצע Streaming של מערכת ההפעלה (Golden Image) למחשבים של המשתמשים ולדאוג שלא משנה מה המשתמש יעשה במערכת ההפעלה (מחיקות, התקנת תוכנות לא מורשות ושלל דברים אחרים שהמשתמשים נורא אוהבים לעשות), בכל איתחול יתקבל אותו ה- Image שהוכן ואושר על ידי אנשי ה- IT. וזאת כמובן ביחד (או לא, תלוי במדיניות הארגון) עם שמירת השינויים המותרים – פרופיל המשתמש – שהמשתמש עשה במהלך עבודתו. ועם אנחנו כבר בקטע של דימויים, אז איפוס סביבת העבודה בכל איתחול זה ממש כמו איבוד הזיכרון לטווח קצר של לאונרד (ההוא ממנטו), ושמירת השינויים בפרופיל הם ממש כמו הקעקועים שהוא נאלץ לעשות לעצמו כדי לזכור דברים חשובים. כי בינינו, מה יותר חשוב מהחתימה שלנו באאוטלוק, ללא ספק שווה קעקוע.

שכבת האפליקציות – יותר ויותר ארגונים מבינים שאין שום הגיון להמשיך במסורת ארוכת השנים של התקנת אפליקציות מקומיות על המחשבים והמשך תחזוקתן ושידרוגן בכל המחשבים הרלוונטיים. הרבה מהם מבינים שאפליקציות וירטואליות יכולות לפתור להם המון בעיות. שהרבה יותר פשוט להחזיק אפליקציות במקום אחד, לדאוג לתחזוקתן ושידרוגן במקום אחד. פעם אחת בלבד לכל אפליקציה, ואז להפיץ אותן למחשבי המשתמשים. גם המילה להפיץ במקרה הזה מקבלת משמעות חדשה, שלא כמו שכולנו הינו רגילים – וחלקנו עדיין – הפצה של אפליקציה היתה אומרת למעשה התקנתה במחשבים, במקרה של אפליקציות וירטואליות, אין שום התקנה במחשב של המשתמש, האפליקציה באמת קיימת שם והמשתמש באמת יכול להפעיל ולעבוד איתה, אבל היא לא מותקנת, אלה פשוט רצה על המחשב ומשתמשת במשאבים שלו לעבודתה השוטפת. זה חוסך כאמור התקנה של האפליקציה בכל המחשבים הרלוונטים ותחזוקתה בהם. בנוסף לזה , אפליקציות וירטואליות מכניסות את המושג ‘התנגשות אפליקציות’ עמוק לפנתיאון, הרי כל אפליקציה רק רצה על המחשב, לא מותקנת בו, ככה שהיא יכולה במקרה הגרוע ביותר להתנגש אולי עם עצמה.

Citrix Dazzle מאפשר לארגון ליצור קטלוג של כל האפליקציות המורשות לעבודה ולספק למשתמשים את האופציה "להירשם" לאותן האפליקציות בהן הם רוצים להשתמש, אותה הירשמות תישמר בפרופיל המשתמש והאפליקציות שהוא נרשם אליהן יהיו זמינות תמיד, מכל סביבה שהמשתמש ייתחבר אליה (שרת XenApp,תחנת XenDesktop או אולי המחשב האישי) תחשבו על זה כ- Apple Store עבור אפליקציות. האפליקציות יכולות להגיע כ- Hosted על שרת ה- XenApp (published application רגיל, מצב בו המשתמש מקבל את התצוגה של האפליקציה שרצה על שרת ה- XenApp), כ- Streaming למחשב שלו (ע"י פירסום האפליקציה בחוות ה- XenApp אבל הרצתה בסופו של דבר על תחנת המשתמש, ולא משנה אם זה תחנת VDI או תחנה רגילה) ובעתיד ה- Dazzle יתמוך בפירסום אפליקציות שיגיעו מ- App-V, מוצר הוירטואליזציה של אפליקציות מבית היוצר של מיקרוסופט.

clip_image002

שכבת הפרופיל – אולי כלפי חוץ נראת כמו משהו שאין מה לחדש בה יותר מדי, אבל למעשה בזמן האחרון דווקא התרחשו בה שינויים שכדאי להכיר.
יותר חברות בתחום מבינות שלא משנה עד כמה המוצר הסופי שלהם טוב, עד כמה הוא יציב או כמה features יש לו, מה שקובע בסופו של דבר זה חווית העבודה של המשתמש הסופי, שהוא לא צריך לשנות כהוא זה את אופי העבודה שלו בגלל שה- IT החליט לעבור לעבודה ב- VDI\SBC\Application Virtualization (מחק את המיותר).
מיקרוסופט הכניסו ב- Windows Server 2008 את ה- Group Policy Preferences אשר מפשט מאוד את העבודה עם הגדרות המשתמש. Citrix שחררו ממש לא מזמן את ה- User Profile Manager, אשר נועד לפתור את בעיית הפרופילים שקיימים בסביבות XenApp וסביבות XenDesktop. בעיות כגון זמני כניסה ארוכים מדי, שכתוב של פרופיל במקרה של שינויים ומנגון בעייתי מלכתחילה.
כל אלה – ביחד או בנפרד – מאפשרים לנו בסופו של דבר לנהל את סביבת העבודה של המשתמשים בצורה חכמה ודינמית יותר, כך שלמשתמש יהיה שקוף אם הוא יעבוד היום בתצורת SBC ,מחר ב- VDI ומחרתיים על המחשב האישי שלו. בכל תצורה הוא יקבל את אותן ההגדרות שהוא הגדיר לעצמו.

הפרדת הסביבה לארבעת השכבות המדוברות מאפשר למנהלי המערכות להיות מצד אחד גמישים כמעט לגמרי בביצוע שינויים בסביבת העבודה וזאת מבלי לפגוע בסביבת העבודה של המשתמש, על השינויים שהוא עשה והאפליקציות שהוא התקין עליה.

במקרה של בעיה בשכבת מערכת ההפעלה, אנחנו פשוט יכולים להלחיף את השכבה באחת תקינה – או לחילופין לבחור שהשכבה תתאפס בכל איתחול – לבקש מהמשתמש לבצע איתחול למחשב והוא יכנס לסביבה עבודה תקינה עם כל התוכנות שהוא רושם אליהן, עם כל השינויים שהוא ביצע בסביבה.
אתם בטח תוהים איך זה מתקשר לאותו בחור עם הפירמוטים וההתקנות, אז זהו, שכבר לא ממש צריך אותו. מצטער בנאדם.

גישה לסביבת העבודה מכל מקום. או Citrix Reciever for iPhone and Android

פורסם ביום שני / 17.08.09
תגים: , ,


אחד המניעים הגדולים למעבר לעבודה בצורה מרכזית (אם זה VDI או TS) היא העובדה שהמשתמשים היום הרבה יותר ניידים מבעבר – ותלות במחשב זה או אחר רק מקשה עליהם – הם עובדים ממחשבים שונים וגם ממכשירי סלולר חכמים, ממקומות שונים על פני הגלובוס ולווא דווקא בשעות העבודה הסטנדרטיות. מכאן שזה מאוד הגיוני לספק להם את סביבת העבודה שלהם במקום מרכזי – נגיד מרכז הנתונים של החברה – ולספק להם גישה אליה מכל מקום שהם ימצאו בו באותו הרגע בכל שעה שהם יחפצו לעשות בה שימוש.
 
Citrix היא בין החברות היחידות (ותקנו אותי אם אני טועה כאן) שיש לה את היכולות לספק למשתמשים אפשרות להתחבר לסביבת העבודה ולאפליקציות שלהם מכל מקום מכל התקן – מחשב, סלולרי חכם, תחנה רזה וכו’.
למי שהזדמן להתעסק עם המוצרים של Citrix – בעיקר XenApp ו- XenDesktop – יצא כבר לראות שכמעט ולא קיימת מערכת הפעלה והתקן קצה שאין עבורו קליינט מתאים (Java, 16bit, DOS, MAC, IBM OS/2, Linux, Unix, Windows 32\64 bit, WinCE, Symbian ותעצרו אותי כשהבנתם את הנקודה).
 
עם גידול בתפוצת מכשירי הסלולר החכמים – ובעיקר באלה שמבוססי מגע, iPhone ודומיו – ישנה דרישה גוברת מצד המשתמשים עבור אפשרות להתחברות לסביבת העבודה שלהם גם מהמכשירים החדשים.
תארו לכם עבודה במערכת ה- ERP הארגונית מחוף הים הקרוב לביתכם וכל זאת ממכשיר הסלולר שלכם. החיים הטובים ממש כאן. ובואו לא ניכנס כרגע להטשטשות הגבולות שבין העבודה לחיים הפרטיים.
 
לפני כמה חודשים Citrix הוציאה את הקליינט המדובר עבור מכשירי ה- iPhone שעשה לא מעט רעש במגזרים מאוד ספציפיים – מי אמר גיקים?! – ולפני כמה שבועות הוצג גם הקליינט עבור מכשירים מבוססי ה- Android של גוגל.
 
הצצה חטופה:
 
Citrix Reciever for iPhone
 
 
 
Citrix Reciever for Android
 

אוקי, הבנתי מה זה VDI, אבל למה אני צריך את זה?

פורסם ביום ראשון / 26.07.09
תגים: , ,


אחרי עשרות מאות פגישות בנושא ה- VDI (שנהיה הנושא החם מיום ליום) חשבתי לרכז את חמשת הסיבות העיקריות ל-‘למה לי VDI?’
 
1. סיבות עסקיות – שיפור העבודה עם סניפים, ניהול טוב יותר של תחנות העבודה, הורדת TCO ועוד

ה- VDI כשמו כן הוא מאפשר לספק למשתמשים סביבת עבודה וירטואלית אשר רצה ב- data center הארגוני ומגיעה לכל מקום בו המשתמש נמצא – אם זה המשרדים הראשיים של החברה או הסניפים השונים שלה. שלא כמו במצב בו יחידות ה- IT היו צריכות לנהל את כל המחשבים במשרדים השונים של החברה, סביבת העבודה של ה- VDI מנוהלת ממקום אחד מרכזי, בלי יותר מדי קשר למיקומו של המשתמש. מכאן שניהול סביבות העבודה של המשתמשים נהיה הרבה יותר נוח – או הגיוני אם רוצים – וכזה שגם חוסך בסופו של דבר כסף לארגון.
ניקח לדוגמא את פלוני, פלוני הוא ה- CIO של חברת Schnitzel corp אשר ממוקמת בישראל ובנוסף לכך מחזיקה בשני סניפים, אחד בבנגלור שבהודו והשני בבייג’ינג שבסין, בכל אחד מהסניפים יש כ- 100 משתמשים זאת בנוסף ל- 800 המשתמשים הנמצאים בישראל.
במצב הרגיל, פלוני היה צריך לדאוג לתקינותם ותחזוקתם של כל המחשבים המשמשים את המשתמשים שלו. תקינות מערכת ההפעלה, גיבוי, אבטחה, עידכון ועוד היו ממלאים את רוב יומם של העובדים שלו. נוסף על אלה, פלוני היה צריך למצוא דרך לספק סביבת עבודה הולמת גם למשתמשים היושבים בסניפים המרוחקים, סביבת עבודה אשר תספק לעובדים את כל הכלים הדרושים להם לעבודה (קבצים, תוכנות, תמיכה וכו’).
עבודת בתצורת VDI היתה עושה לפלוני את החיים הרבה יותר ורודים. בתצורה זו, המשתמשים עובדים לרוב מול image מרכזי אחיד לכולם כשמעליו מגיעות האפלקיציות והגדרות הפרסונליזציה הרלוונטיות לכל משתמש. כל סביבה כזאת רצה ב- data center הארגוני (מה שאומר שאין צורך לדאוג מה קורה עם הנתונים הנשמרים על התחנה) ומנוהל ממנו בלי לקום מהכיסא.
הניהול נהיה נכון ו”שפוי” יותר מה שכמובן השפיע ישירות על הורדת ה- TCO.
 
 
2. אופי העבודה החדש של המשתמשים – העובדים נוטים להגיע פחות יותר למשרד ומעדיפים לעבוד יותר בבית, בבית קפה או בכל מקום עם חיבור לאינטרנט

סקר חדש (כלכליסט, התוצאות המלאות) קובע כי העובדים בתקופתנו מעדיפים להגיע פחות יותר למשרד מאשר בעבר, לפי הסקר רוב מוחלט מהם אומר שאפשרות העבודה מחוץ למשרד הוא שיקול מרכזי בבחירת העבודה, 92% בארה”ב, 84% באירופה ו- 89% באסיה. ד”א, לא מעט מאותם הנשאלים הודה כי עבודה מחוץ למשרד דווקא העלתה את מספר שעות העבודה שלהם (30% בארה"ב, 33% באירופה, 41% באסיה).
מכאן שהחברות צריכות לספק לעובדים שלהן את סביבת העבודה הארגונית זמינה מכל מקום, בכל רגע. ולספק למשתמש מחשב נייד לא תמיד נותן את התשובה להכל.
בואו נחזור רגע לפלוני, יש לו יותר ויותר משתמשים אשר מעדיפים להישאר ולעבוד מהבית, החברה מעודדת את זה (חיסכון בחשמל, דלק וזמן למשל) ומנחה אותו לספק למשתמשים את סביבת העבודה הארגונית גם בגישה מהבית (וכמובן לשמור על היכולת שלהם לעבוד גם כשהם באים לעיתים למשרד).
כמו שכבר ראינו בסעיף הקודם, המשתמש מקבל את אותה סביבת העבודה בלי יותר מדי קשר מאיפה הוא התחבר אליה, אם זה מהבית או מהמשרד. אותה סביבה תיהיה עם אותן היכולות של מחשב המחובר ישירות לרשת הארגונית, עם גישה לכל המשאבים הדרושים למשתמש באותו המהירות והזמינות של גישה מתוך הרשת.
 
 
3. גישה למספר סביבות/מערכות הפעלה שונות – לא מעט ארגונים מחולקים למספר רשתות שונות (מנהלתית/ מבצעית, סודית/סודית ביותר, ייצור/בדיקות, סגורה לעולם/פתוחה ועוד)

ארגונים המחולקים למספר רשתות נאלצים לספק למשתמשים כמה מחשבים, אחד לכל רשת. זה מעלה את הסיבוכיות של המשתמשים, מגדיל הוצאות (רכש וניהול המחשבים) ומגדיל את הצריכה בחשמל.
בסביבת ה- VDI, אפשר להתחבר מתחנה פיזית אחת לכמה סביבות שונות. אחת מהן תיהיה תחנה בסביבת הייצור, השניה בסביבת הבדיקות והשלישית ברשת האינטרט והכל מתחנה פיזית אחת. עוד אפשרות היא לספק למשתמשים מספר תחנות עבודה באותה הרשת (במקרה והמשתמש צריך יותר מתחנה אחת).
 
 
4. אבטחה וחסכון בחשמל – ריכוזיות המידע והורדת השימוש בחשמל

מעבר לעבודה בתצורת VDI מספק לארגון אפשרות לריכוזיות המידע הארגוני. סביבת העבודה של המשתמשים רצה כל כולה ב- data center הארגוני, המידע אף פעם לא עוזב את הארגון. לא צריך לדאוג יותר מה יקרה לנתונים הנשמרים בתחנות. גם אבטחת סביבת העבודה משתפרת, דואגים לאבטחה של ה- data center הארגוני ושל ה- image המשויך למשתמשים, אין צורך לדאוג יותר לאבטחה של כל תחנה בנפרד.
על חיסכון בחשמל כתבתי פוסט נפרד, אבל כדי לסכם אותו במספר משפטים, סביבת ה- VDI מאפשר לארגון לעבור לעבוד עם תחנות רזות (thin clients) הצורכות פי 6 פחות חשמל ממחשב אישי רגיל. זאת ירידה ענקית בשימוש בחשמל, השווה כסף וחשוב לא פחות – ואולי אפילו יותר – תורמת יותר לסביבה. הרחבות כאמור, כאן.
 
 
5. Windows 7 – המון ארגונים פסחו על Windows Vista ורובם מדברים על כך שהם הולכים להטמיע את מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט

ה- Windows 7 אכן מצטיירת כהצלחה לא קטנה (לפחות בנתיים) ויותר ויותר ארגונים מדברים על שדרוג מערכות ההפעלה של המחשבים בארגון שלהם אליה. אם נסתכל על תהליך השידרוג הרגיל והמוכר לכולנו למערכת הפעלה חדשה, נראה תהליך ארוך, מורכב וכואב. מבדיקה מעמיקה של מערכת ההפעלה, תאימות האפליקציות הארגוניות אליה ותמיכה בהתקנים שונים, הקמת קבוצת פילוט, שדרוג מספר מחשבים בחברה ועד להפצה מסיבית של מערכת ההפעלה החדשה. אולי זה נראה לא כזה נורא מכאן, אבל רוב אותם הארגונים שוויתרו על שידרוג ל- Windows Vista נמצאים כרגע עם מחשבים ישנים שלא מתאימים להרצת Windows 7, מה שידרוש רכש מסיבי לשם השדרוג. נוסף על כך, העברת המשתמשים בין לילה למערכת הפעלה חדשה היא פעולה מסובכת הדורשת מיגרציה של האפליקציות, המידע והפרופיל של כל משתמש. זה אולי משהו לא כזה נורא במספר משתמשים מצומצם, אבל הופך למגה-פרוייקט בסביבות בינוניות וגדולות.
ה- VDI הופך את כל העניין להרבה יותר פשוט ונוח, ליחידות ה- IT וגם – או בעיקר – למשתמשים.
מנהל ה- IT (זוכרים את פלוני?) יכול ליצור סביבת עבודה עם Windows 7 ולפתוח אותה למשתמשים למשך תקופה מסוימת, במשך התקופה המשתמשים יעבדו מעט עם הסביבה החדשה, יכירו אותה ויעבירו אליה את הנתונים הרלוונטיים להם (פרופיל, מידע, אפליקציות). לאחר תום פרק הזמן שהוגדר, המשתמשים יהפכו את ה- Windows 7 לסביבה הראשית שלהם ויעבדו רק עליה. אחד הפלוסים כאן הוא שהסביבה הישנה שלהם (Windows XP) לא נמחקת, אלה ממשיכה להיות מותקנת על המחשבים שלהם (fallback), ומשמשת כ”שער” לסביבת העבודה החדשה עם Windows 7. במקרה זה, למשתמש לא נגרם שום downtime עקב המעבר, המעבר שלו לסביבה החדשה הרבה יותר גמיש ותמיד נשמרת לו האופציה לחזור בחזרה לסביבה הישנה במקרה של תקלה. ה- IT מהצד השני זוכה במירכוז הנתונים והפצה קלה יותר של מערכת ההפעלה.
 
 
כמובן שישנם עוד סיבות, אבל חמשת אלה הם נקודת התחלה לא רעה כדי להבין מי נגד מי. בפוסטים הבאים אני אנסה להביא עוד סיבות ותהיות של לקוחות בקשר לאיך ה- VDI יכול להועיל להם ולתת מענה לאתגרים בפניהם הם ניצבים.

VECD – Virtual Enterprise Centralized Desktop

פורסם ביום רביעי / 8.07.09
תגים: , ,


אם אתם קוראים את הבלוג שלי לעיתים – אם לא, זה הזמן להתחיל ולהשקיע – אני מניח שהמוח שלכם כבר נשטף לא מעט בכל נושא המירכוז, חלוקת סביבת העבודה לשכבות ושאר תופינים.
הגישה החדשה הזאת מביאה איתה המון יתרונות – בעצם המוח שלכם כבר נשטף – אבל היא גם מביאה איתה לא מעט דברים חדשים שכולנו צריכים להכיר ולהבין, אם זה טכנולוגיות מסייעות, אופיי עבודה חדשה וכמובן רישוי.
מכיוון שכתבתי בעבר על רישוי השרתים בסביבות וירטואליות, היום נתמקד ברישוי של תחנות עבודה וירטואליות (Windows לסוגיו). או איך ישתנה הרישוי שלכם מול מיקרוסופט כשתעברו ל- VDI.
קודם כל, VECD, תכירו. VECD (או Virtual Enterprise Centralized Desktop בשמו המלא) הוא שמו של סוג הרישיון המיועד להרצת מערכות הפעלה Windows על מחשבים וירטואליים. וזה ללא קשר לאיזה פיתרון VDI אתם הולכים להטמיע.
לא רק שה- VECD מאפשר לנו להריץ את ה- Windows בחוות VDI, הוא גם מאפשר לנו את הדברים הבאים:
  1. להזיז את המכונה הוירטואלית בתוך הסביבה הוירטואלית. כלומר, בין שרתי ה- Hypervisor.
    לשם השוואה, ברישוי של שרתים הדבר יכול להתבצע רק אם ה- Hypervisors מכוסים מבחינת הרשיון. כאן זה לא אמור ממש להדאיג אותנו.
  2. גישה לעד 4 מכונות וירטואליות מקליינט (התקן פיסי) אחד.
  3. גישה למכונה הוירטואלית מכל מקום.
עוד פרט קטן לפני שנמשיך, רשיון ה- VECD הוא Device-based. כלומר, הוא נרכש על בסיס כמות התקני הקצה (Devices) אשר יגשו בסופו של דבר למכונות הוירטואליות.
החלק הטריקי ברישיון נובע מהעובדה שהוא מחולק למעשה לשני רישיונות, אחד עבור מחשבים עם רשיון Windows XP\Vista עם SA תקף ואחד עבור כל השאר, כלומר Windows בלי SA, לינוקס, מק וכל דבר אחר. בהתאם לכך גם התמחור של שני תתי הרשיונות הוא שונה. רשיון VECD למחשבים עם SA עולה
23$ לשנה ורשיון לכל השאר עולה 110$ לשנה. שימו לב, התשלום הוא שנתי.
כדי להמחיש מעט איך נעשה החישוב וכמה בסופו של דבר עולה לכם להריץ Windows ב- Datacenter, נסתכל בדוגמאות הבאות:
  • 20 התקנים רזים (Thin Clients) עם מערכת הפעלה Linux אשר משמשים 20 משתמשים – במקרה הזה נצטרך את רשיון ה- VECD הרגיל, כלומר לכל אלה שלא מכוסים ב- SA.
    110$ לשנה כפול 20, או 2200$ לשנה.
  • 20 התקנים רזים (Thin Clients) עם מערכת הפעלה Linux אשר משמשים 60 משתמשים (3 משמרות) – מכיוון שרשיון ה- VECD הוא device-based, לא מעניין כמה משתמשים בפועל עובדים על המחשב. מכאן, שהחישוב נשאר זהה כמו בדוגמא הקודמת. 110$ לשנה כפול 20, או 2200$ לשנה.
  • 20 מחשבים נייחים/לפטופים בעלי Windows XP\Vista עם SA תקף, המשמשים 20 משתמשים – מכיוון שמודבר כאן בעמדות המכוסות ב- SA, נצטרך את הרשיון המתאים להם, הזול יותר. כלומר, 23$ לשנה כפול 20, סך הכל 460$ לשנה.
  • 20 משתמשים העובדים במשרד ולעיתים בבית, לעמדות במשרד נרכש רשיון VECD – רשיון ה- VECD אשר מכסה את העמדה “המרכזית” של המשתמש, מכסה גם את הגישה של אותו המשתמש מהבית או מכל מקום אחר. אין צורך ברכישת רשיונות נוספים.
  • 20 משתמשים העובדים רק מהבית, משתמשים במחשבים האישיים שלהם כדי להתחבר לחברה – המחשב האישי לרוב לא מכוסה עם SA (אלה אם החברה רכשה זאת עבור המשתמש) ומכאן שנצרטך 20 רשיונות VECD רגילים. 110$ לשנה כפול 20, או 2200$ לשנה.
  • 60 עמדות אשר משמשות 20 משתמשים אשר נודדים בין העמדות השונות (בתי חולים לדוגמא) – כאמור, ה- VECD הוא device-based, לא סופרים את המשתמשים, אלה את העמדות. מכאן שאם העמדות מכוסות עם SA נצטרך 60 רישיונות VECD for SA (הזולים יותר) ורישיונות VECD רגילים במקרה שאין כיסוי SA (נגיד שכל או חלק מהעמדות הן Thin Clients).
    23$ לשנה כפול 60 במקרה של SA ו- 110$ לשנה כפול 60 במקרה ואין SA.
  • 20 עמדות המשמשות 20 משתמשים, כל משתמש ניגש ל-3 סביבות עבודה (Windows Desktop) שונות מאותו המחשב – ה- VECD מאפשר למשתמש להתחבר לעד 4 סביבות Windows שונות מאותה העמדה. מכאן שמספיק לנו רק לרכוש VECD עבור העמדות (עבור SA או ללא) ואנחנו מכוסים.
    23$ לשנה כפול 20 במקרה של SA ו- 110$ לשנה כפול 20 במקרה ואין SA.

חשוב לציין שחייבים לכסות את כל התחנות שיתחברו בסופו של דבר לסביבת ה- VDI ולא ניתן להמיר/ להזיז את רשיונות ה- XP\Vista הקיימים על המחשבים לסביבה הוירטואלית.

בית

פורסם ביום ראשון / 28.06.09
תגים: ,


כולנו מדברים על סביבה ירוקה, מחשוב ירוק וכו’, אבל לא תמיד כולנו מבינים למה אנחנו באמת חייבים לעשות את השינוי הזה. הסרט Home שצולם מהאויר בכ- 50 מדינות, מציג איך בני האדם הצליחו להפר בסה”כ המאתיים אלף השנים שהם נמצאים על כדור הארץ את האיזון שנוצר בו אחרי כמליארד שנים של אבולוציה. התמונות לא מעודדות כ”כ את האמת, אבל יש לנו עוד זמן לעשות משהו. לשקם את הבית של כל אחד מאיתנו.
אחד הסרטים היותר יפים, מדהימים והמעוררים שראיתי.
מומלץ בחום לפנות שעה וחצי מזמנכם. לינק לסרט המלא בסוף הפוסט.
טריילר:

HP זכתה בפיתרון Citrix Ready לשנת 2009

פורסם ביום חמישי / 25.06.09
תגים: , ,


לפי כחודשיים HP זכתה בפרס השותף המצטיין של Citrix לשנת 2009 – כל הכבוד לנו :) – גישתה הכוללת לתחום הוירטואליזציה, אשר מקיפה את כל תחומי העבודה של הלקוחות – מפתרונות וירטואליזציה של מרכזי הנתונים וניהולם ועד לפתרונות וירטואליזציה עבור סביבות משתמשי הקצה – היו מהסיבות העיקריות לזכיה.

למעשה HP היא חברה מאוד יחודית בתחום הוירטואליזציה בכלל ובתחום ה- VDI בפרט, ועליו אני ארחיב קצת.
כאשר אנחנו ניגשים לביצוע פיתרון VDI אצל אחד הלקוחות שלנו, הלקוח מקבל את כל הפיתרון מבית אחד.
החל מתשתיות החומרה – שרתים, Storage, Networking וכו' – עובר בתוכנה – Citrix XenDesktop, Insight Manager – ועד החומרה עבור משתמשי הקצה – PCs, Thin Clients – ויישום הפיתרון מהחברה המובילה בתחום, או השותף המצטיין אם תרצו. ממש בית חם ואוהב. :)

כדי לחגוג את המאורע כמו שצריך, חשבתי לשתף אותכם עם כמה סרטונים המדברים על למה HP היא השותף הטוב ביותר להטמעת פיתרון ה- VDI של Citrix, הלא הוא XenDesktop.

תהנו… ד"א, בירות - להשלמת החוויה וחגיגה מושלמת - ניתן להשיג בחדר האוכל, תגידו שאני שלחתי אותכם.

אוטומציה של יצירת שרתי XenApp עם Provisioning Server

פורסם ביום חמישי / 4.06.09
תגים: , , , ,


קודם כל, אני אנצל את ההזדמנות להודות לכל מי שהגיע למפגש הראשון של מועדון משתמשי Citrix בישראל. היו קרואסונים – כמובטח :) – ואפילו התפנקנו עם בורקסים. ככה שהיה כיף, לפחות לי.
כדי להעמיק את החוויה, אתם מוזמנים לעקוב אחרי מה מתרחש בפייסבוק ב- Linkedin וגם בטוויטר. במקרה הזה הקרואסונים לא מובטחים, אבל נעשה את המקסימום.
 
 
למען הדורות הבאים וגם לכל מי שיצא פארש ולא הגיע – חכו חכו, ידו הארוכה של מלך הרייטינג, תגיע גם אליכם – החלטתי לעלות את ההדגמה שעשיתי ובנוסף את הסקריפט שעושה את כל העבודה.
 
אז מה מהות ההדגמה בעצם?
 
כמו שכולנו יודעים – ומי שלא, שיתבייש למשך כמה רגעים, וישר אחר-כך ישלים חוסרים כאן – Provisioning Server מאפשר לנו ליצור סביבה הרבה יותר דינאמית ממה שאנחנו מכירים היום, לדוגמא, להחזיק Image אחד לכל שרתי ה- XenApp שלי וכך ליצור/להוריד שרתים בהתאם לצורך (שעות/עומסים וכו’).
 
הסקריפט המככב בהדגמה יוצר שרת וירטואלי ב- XenServer, יוצר רשומה של השרת החדש ב- Provisioning Server, מקשר את השרת לדיסק של XenApp 5, יוצר חשבון AD לשרת ומעלה את השרת.
אחרי כמה רגעים אפשר לראות שהשרת עולה עם ה- workload הרצוי (כאמור, XenApp 5 על Windows Server 2008) וכמובן מתווסף לחוות ה- XenApp.
בסוף התהליך, אני מוסיף את השרת החדש לרשימת השרתים הזמינים עבור האפליקציה Paint.
 
נתחיל ב- demo
 
 
ונקנח בסקריפט – deploy_server_xenapp.ps1, הזהרה, PowerShell לפניכם.
 
Param($param1)
cd "C:\Program Files\Citrix\XenCenter"
.\xe.exe -s 11.1.1.1 -u root -pw blabla vm-install new-name-label=$param1 template=XenApp
[string]$a = .\xe.exe -s 11.1.1.1 -u root -pw blabla vm-vif-list vm=$param1 | Select-String -Pattern "MAC"
$b= $a.split(":")
$c =$b[1] + "-" + $b[2] + "-" + $b[3] + "-" + $b[4] + "-" + $b[5] + "-" + $b[6]
$mac = $c.substring($c.length -17, 17)
Mcli-add Device -r deviceName=$param1, deviceMac=$mac, siteName=Site, CollectionName=XenApp
Mcli-run AssignDiskLocator -p diskLocatorId=c92f583a-a6e0-4ffa-a99d-4af486fa875b, deviceName=$param1
Mcli-Run AddDeviceToDomain -p DeviceName=$param1, organizationUnit=XA
.\xe.exe -s 11.1.1.1 -u root -pw blabla vm-start vm=$param1

איך להפוך את סביבת המחשוב לדינאמית וגמישה יותר

פורסם ביום שני / 25.05.09
תגים: , , , , ,


בכמעט כל הפגישות שלי עם לקוחות אני מדבר על כמה חשוב להפריד את השכבות השונות המרכיבות את סביבת העבודה של המשתמשים וכמובן גם את סביבות השרתים התומכים בכל זה. ליצור סביבה דינאמית וגמישה, ככה שבמקרה של החלפת אחת השכבות, לא יהיה צורך לעשות שינויים (במקרה הטוב) או מהפכות (במקרה גרוע יותר) בסביבה הגדולה.
 
אם נסתכל על סביבת עבודה של משתמש ממוצע נוכל לראות למעשה לארבעה שכבות עיקריות.
1. שכבת החומרה – המחשב האישי של המשתמש, זה שאחראי לספק לו את המשאבים להרצת הסביבה (מערכת הפעלה, אפליקציות וכו’). .
2. שכבת מערכת ההפעלה – הטווח שבין החומרה הפיסית לבין המשתמש, והפלטפורמה שלו לעבודה.
3. שכבת האפליקציות – התוכנות שכל אחד מאיתנו מריץ במחשב שלו. כל אחד עם שלו, מי תוכנות סטטיסטיקה, מי תוכנות office ומי משחקים. למעשה, שתי השכבות הראשונות קיימות כדי שהמשתמש יוכל להריץ בסופו של דבר את האפליקציות שלו.
4. שכבת הפרופיל – ההגדרות והקוסטומיזציה של כל משתמש. תמונת הרקע של שולחן העבודה, אתרים מועדפים, מבנה התפריטים בתוכנות השונות, מדפסות, קישורי רשת ועוד ועוד.
 
במצב הנוכחי, כל ארבעת השכבות תלויות זו בזו. החלפת חומרת המחשב לרוב תדרוש התקנת מערכת ההפעלה מחדש, מה שיגרור התקנת כל האפליקציות מחדש ומה שיגרור כמובן session חבר מעצורים של הגדרות וקינפוגים שונים ומשונים לכל הסביבה – ראו ערך קוסטומיזציה.
 
אבל מה אם תיהיה דרך בה נוכל להפריד בין השכבות השונות ולקשר ביניהן במקרה הצורך, בלי לדאוג ששינוי מערכת ההפעלה יגרור התקנת התוכנות האהובות עלי והגדרתן לפי העדפות שלי – לא כיף בכלל – אלה ששינוי מערכת ההפעלה יגרור ל… מממ… רק שינוי במערכת ההפעלה, בלי לפגוע באפליקציות שלי או בפרופיל שלי. אחרי שידרוג מערכת ההפעלה, כל האפליקציות שלי וכל ההגדרות שלי פשוט יעבדו באותו האופן שהן עבדו קודם, רק על מערכת הפעלה אחרת.
 
אם להיות הוגנים לרגע, כל הבלוג הזה מתעסק באיך לעשות את זה – ובואו נשים את החברות והמוצרים השונים שניה בצד – איך ליצור סביבה דינאמית יותר מהקיימת היום ברוב הארגונים. אז רוב מה שאתם הולכים לראות פה אתם בטח כבר מכירים מפוסטים קודמים, אבל היכונו גם להפתעות.
 
אז מה אפשר לעשות כבר עכשיו – או בעתיד הממש קרוב – כדי ליצור למשתמשים שלנו סביבה דינאמית יותר ולנו חיים קלים הרבה יותר.
 
1. שכבת החומרה  – איך להוריד את התלות בין חומרת המחשב לבין מערכת ההפעלה.
כמובן שכאן אפשר למצוא פיתרונות כמו VDI או SBC, להרצת סביבת העבודה של המשתמש בסביבה מרוחקת שלא קשורה לחומרה המקומית שלו, אבל מה שהולך להיכנס לחיינו ממש עוד מעט זהו ה- client-side hypervisor שיאפשר לנו להריץ את אותה מערכת הפעלה כסביבה וירטואלית מבלי להיות מותקנת על המחשב. ככה שאם יום אחד ימאס עלי הלפטופ שלי ואני ארצה לעבור לאחר, אני פשוט אקח את הסביבה הוירטואלית שלי ואריץ על המחשב החדש. פשוט, קל, מגניב ביותר.
לדוגמא, Project Independent של Citrix (שלא מזמן שונה שמו ל- XenClient). אין כמו מראה עיניים:

או אפילו מעבר לזה, להריץ שתי מערכות הפעלה אחת ליד השניה על אותה החומרה, או החלום של נראה כמו כל אחד מאיתנו, להריץ mac ליד windows. ואני מדבר כאן על לא אחד בתוך השני, אלה ממש אחד ליד השני, שאין שום תלות בין שתי מערכות ההפעלה.
קחו את עצמכם לסביבות הדקה ה- 42 בסרטון הבא, it will shock your world…

2. שכבת מערכת ההפעלה – אם בשכבת החומרה דיברנו יותר על פיתרונות וירטואליזציה כאלה ואחרים אשר מאפשרים לנו להריץ מערכות שונות על החומרה הפיסית – אם זה חומרת שרת או מחשב אישי – אז בשכבת מערכת ההפעלה ניגע יותר ב- deployment מהיר של מערכות הפעלה לחומרה קיימת, וכאן נתעלם מסוג החומרה (פיסית/וירטואלית).

כתבתי כבר לא מעט על ה- Provisioning Server, ולא סתם נראה לי, היכולת “להפיץ” איתו workload (מערכת הפעלה עובדת) לשרתים ומחשבים תוך דקות בודדות היא מגניבה ביותר, מה עוד שה- workloadהמדובר רק בכלל ב- streaming על הגבי הרשת וחוסך מאיתנו את הצורך לדאוג למה קורה לנתונים בקצה.
מי שרוצה לקרוא עוד פרטים – כאן

 
3. שכבת האפליקציות – יותר ויותר ארגונים מבינים לאחרונה שאין שום הגיון להמשיך במסורת ארוכת השנים של התקנת אפליקציות מקומיות על המחשבים והמשך תחזוקתן ושידרוגן, בכל המחשבים הרלוונטיים. הרבה מהם מבינים שאפליקציות וירטואליות יכולות לפתור להם המון בעיות, שהרבה יותר פשוט להחזיק אפליקציות במקום אחד, לדאוג לתחזוקתן ושידרוגן במקום אחד. פעם אחת בלבד לכל אפליקציה, ואז להפיץ אותן למחשבי המשתמשים. גם המילה להפיץ במקרה הזה מקבלת משמעות חדשה, שלא כמו שכולנו הינו רגילים – וחלקנו עדיין – הפצה של אפליקציה היתה אומרת למעשה התקנתה במחשבים. במקרה של אפליקציות וירטואליות, אין שום התקנה במחשב של המשתמש, האפליקציה באמת קיימת שם והמשתמש באמת יכול להפעיל ולעבוד איתה, אבל היא לא מותקנת, אלה פשוט רצה על המחשב ומשתמשת במשאבים שלו לעבודתה השוטפת. זה חוסך כאמור התקנה של האפליקציה בכל המחשבים הרלוונטים ותחזוקתה בהם, וכמו שכבר הבנו זה יכול להגיע לאלפי מחשבים. בנוסף לזה , אפליקציות וירטואליות מכניסות את המושג ‘התנגשות אפליקציות’ עמוק לפנתיאון. הרי כל אפליקציה רק רצה על המחשב, לא מותקנת בו, ככה שהיא יכולה במקרה הגרוע ביותר להתנגש אולי עם עצמה.
 
אז אם עבודה עם אפילקציות וירטואליות בסביבת המשתמשים נהיה כבר ההווה בחלק מהארגונים – ואני מקווה שיותר ויותר ילכו לכיוון הזה – בשרתים דווקא המצב שונה במקצת.
כאשר ארגון רוצה לעבוד עם אפליקציות כמו exchange, sql, sharepoint, sap, oracle, iis וכו’ הוא צריך להקים שרת אשר עליו תותקן אותה אפליקציה ואחרי זה לתחזק את האפליקציה וכן את מערכת ההפעלה שמאוד קשורה אליה. מה שיוצר מצב של תלות שלווא דווקא בריאה במיוחד.
 
נראה שמיקרוסופט הבינו את הצורך והחליטו לפתח את היכולת לוירטואליזציה של אפליקציות שרתים, exchange, iis, sql ודומיהן. הטכנולוגיה עדיין בחיתולים פחות או יותר, אבל כבר אפשר לראות הדגמה די מרשימה שלה בעבודה.
 
4. שכבת הפרופיל – אולי כלפי חוץ נראת כמו משהו שאין מה לחדש בה יותר מדי, אבל למעשה בזמן האחרון דווקא התרחשו בה שינויים כאלה ואחרים שכדאי להכיר.
יותר חברות בתחום מבינות שלא משנה עד כמה המוצר הסופי שלהם טוב, עד כמה הוא יציב או כמה features יש לו, מה שקובע בסופו של דבר, זה חווית העבודה של המשתמש הסופי, שהוא לא צריך לשנות כהוא זה את אופי העבודה שלו בגלל שה- IT החליט לעבור לעבודה ב- VDI\SBC\Application Virtualization (מחק את המיותר).
 
מיקרוסופט הכניסו ב- Windows Server 2008 את ה- Group Policy Preferences אשר מפשט מאוד את העבודה עם הגדרות המשתמש. Citrix שחררו ממש לא מזמן את ה- User Profile Manager שלהם. וכמובן אי אפשר להתעלם מהעבודה של Appsense בתחום. כל אלה – ביחד או בנפרד -  מאפשרים לנו בסופו של דבר לנהל את סביבת העבודה של המשתמשים בצורה חכמה ודינמית יותר, כך שלמשתמש יהיה שקוף אם הוא יעבוד היום בתצורת SBC ,מחר ב- VDI ומחרתיים על המחשב האישי שלו. בכל תצורה הוא יקבל את אותן ההגדרות שהוא הגדיר לעצמו.
 
פרטים והרחבות נוספות על כל אחד מהנושאים/שכבות כבר תמצאו בטח בפוסטים הבאים וגם בקיימים.

מועדון משתמשי Citrix בישראל מתארח ב- HP

פורסם ביום שלישי / 19.05.09
תגים: ,


אני יותר משמח להזמין אותכם למפגש הראשון של מועדון משתמשי Citrix בישראל (או Citrix User Group אם תרצו), יותר מזה, אני שמח לבשר שהמפגש הראשון ייתרחש ממש כאן אצלנו ב- HP.
קצת רקע על מועדון המשתמשים ועל המפגשים, הכוונה במפגשים אלו היא ליצור קשר הדוק יותר שלנו עם הקהילה ושל חברי המועדון בין עצמם – להכיר, להחליף חווית, ליצור קשרים וכו’. המועדון המדובר – כניסה לרשומים מראש :) – יבוסס על מפגשים תקופתים, newsletter ועל אתר אינטרנט לעידכונים שוטפים ופעילויות העשרה אחרות (בהקמה. האתר, לא הפעילויות. קטנוניים.) . המפגשים יכללו הרצאות, הדגמות, best practices, ושלל נושאים באווירה איך נאמר, משוחררת יותר. הרבה יותר מפגישות ה- presale ומהכנסים המעונבים שכולנו הורגלנו אליהם.
בקיצור, יום שני, הראשון ליוני. ארבע בצהריים במשרדי HP ברעננה.
שווה עד מאוד. תירשמו ותגיעו. הקרואסונים עלי. :)
ההזמנה הרשמית

אנחנו שמחים להכריז על פתיחת סדרת המפגשים של מועדון משתמשי Citrix בישראל!

מטרת המפגשים היא ליצור מקום מפגש עבור אלה העוסקים במלאכה בכל הקשור במוצרים השונים של Citrix.
נתעדכן בחדשות רלוונטיות, נסקור מוצרים חדשים ומוצרים משלימים, נחליף Best-Practices, נשמע על חוויות של עמיתים בקבוצה על ניהול הסביבה שלהם ועוד ועוד.
המפגשים יכללו הרצאות/ הדגמות/ דיונים ושלל פעילויות. רוב המפגשים יהיו בעלי רקע טכני.
במפגש הראשון נתארח במשרדי HP ביום שני, 1/6/09 בשעה 16:00 רחוב הדפנה 9, רעננה.

לוח זמנים

16:00-16:15 התכנסות

16:15-16:30 הסבר על קבוצת משתמשי Citrix. מי צריך את זה? למה זה טוב? מה יהיה? איריס בן דור, מנהלת תחום Citrix, קבוצת אמן מחשבים

16:30-17:20 Citrix Delivery Center מבט מהיר ועידכונים על ארכטיקטורת ה- Application Delivery של Citrix –דרור מרדכי, מנהל טכנולוגיות Citrix, קבוצת אמן מחשבים

17:20-17:30 הפסקה

17:30-18:15  Provisioning Server & XenServer – Virtualizing Citrix XenApp Servers – גדי פלדמן, מומחה פתרונות וירטואליזציה ו- HP, SBC

18:15-19:00 AppSense – User Environment Management – יוני אביטל, מנהל טכנולוגיות Smart X

להרשמה למפגש אנא לחצו כאן

לפרטים נוספים יש לפנות למיכל גרינברג 03-6173737 שלוחה 317 או michalg@aman.co.il