טכנולוגיה לארגונים

בהמשך לחלק הראשון של הכתבה,כעת אני מעוניין להרחיב יותר על הפתרון של VMWARE ועל המוצר הנהדר שלנו BladeSystem Matrix – וכיצד כל זה מתקשר למחשוב עננים.

VMWare כמאפשרת מחשוב ענן

VMWare Cloud מספקת את מרבית רכיבי הפתרון :

אוטונומיות – כל מכונה וירטואלית היא למעשה יישות עצמאית של מערכת הפעלה ויישום.

פרסום – המערכת מרכזית Virtual Center -  מנהלת את המכונות הוירטואליות ומאפשרת לנהלן במקום מרכזי. כלים נוספים של Life Cycle management מאפשרים מעקב אחר מחזור החיים של מכונה מהקמה עד ארכוב או ביטול.

רמת שרות – היכולות של  VMware vCenter CapacityIQ ויכולות ה DRS מבטיחות זיהוי וניתוח משאבי מחשב פנויים והקצאתם ל"יחידות השרות" והבטחת רמת השרות. אולם, לא די בכך, ליישומים המותקנים ב"יחידות השרות" דרישות משלהן מוצר ה VMware vCenter AppSpeed  מאפשר ניטור של התנהלות היישומים בסביבה הוירטואלית והבטחת הסכם רמת השרות. המערכת מרחיבה את היכולות ע"י "גילוי" וזיהוי של התנהגות האפליקציה ובניית "מפת היישום" ועל ידי כך לאפשר בחינה מתמדת של רמת השרות והקצאה של משאבים נוספים.

תהליכי עבודה ואוטומציה – VMware Orchestrator  מאפשר בניית תהליכי עבודה למימוש בסביבה הוירטואלית אם כמענה על ארוע (ירידת רמת שרות, נפילת שרת וכד') או כתזמון של תהליך.

חיוב ומודל כלכלי – VMware vCenter Chargeback מאפשר דוחות מסודרים המציגים את רמת השימוש של המכונות הוירטואליות במשאבי המערכת, הכנסת מקדמי עלות לכל אחד מהרכיבים והפקת "חשבוניות שימוש" למשתמשי המערכת.

HP BladeSystem Matrix

יכולות VMWare  נותנות מענה מצויין לעולם הוירטואלי. אולם, מתחת לעולם הוירטואלי "מסתתר" העולם המוחשי. עולם של שרתים, רשתות תקשורת, רשתות אחסון ומערכות אחסון. HP מרחיבה את הפתרון כך שיכלול את העולמות האלו.

מוצר ה HP BladeSystem Matrix – מאפשר את כל היכולות של VMWare שהוצגו קודם עם התוספת המשמעותית של ניהול הסביבה הפיסית.

פתרון זה מטפל :

ניטור וניהול שרתים פיסיים – ניהול סביבות מעורבות של שרתי וירטואלים ושרתים פיסיים כולל טיפול במחזור החיים שלהם וניהול ה"חיים המשותפים" העברה דינמית מסביבה וירטואלית לפיסית, פיסית לפיסית, פיסית לוירטואלית. הקצאה דינמית של שרתים פיסיים או שרתי VMWare ESX  להוספת משאבי עיבוד וארוח של סביבות וירטואליות או פיסיות

ניהול דינמי של רכיבי התקשורת – לא עוד עשרות כבלים, אופטיים ונחושת, לא עוד כתובות Mac Address, WWN מוקשחות לרמת הכרטיס כי אם פתרון המאפשר הקצאה דינמית של רוחבי פס לרשתות השונות והגדרות ושינויים ברמת תוכנה. Virtual Connect Flex10 מאפשר תשתית תקשורת מקיפה ודינמית לשרתים פיסיים בקלות של העבודה בשרתים וירטואליים.

ניהול דינמי של משאבי אחסון – הפתרון מאפשר ניהול דינמי של מערך אחסון. הקצאה דינמית של שטחי אחסון, מאגר של מכונות פיסיות ווירטואליות והפצה של השרתים

אוטומציה – המערכת מבצעת גילוי של משאבי מיחשוב במערכת וביצוע תהליכי עבודה אוטומטיים אם כמענה על ארוע או על-פי תזמון ואוטומציה של תהליך להשלמת המשימה. רכיב ה orchestration מאפשר את הבנייה של תהליך העבודה מאוסף היישויות של משאבים שמוקצים מתהליך ה"גילוי".

ניהול עלויות – עלויות חשמל וקרור הופכות להיות משמעותיות מיום ליום. הן בהיבט הירוק של כלל האנושות והן בהיבט הכלכלי הפשוט ומיידי. יכולת המערכת לנהל את צריכת החשמל, הקטנת צריכה בצורה דינמית והיכולת להגיע לרזולוציה של צריכת החשמל למעבד הביאה את HP  להיות המובילה בנושא זה בעולם. המערכת מאפשרת ניהול דינמי של המשאבים הנדרשים ואף לנהל "ספים" של צריכת חשמל והקטנה למינימום של עלויות אלו.

ניתוח קיבולת ודרוג משאבים – המערכת מאפשרת לנתח את המשאבים שהתגלו במערכת ולדרגם לטובת הניצול שלהן ולבצע החלטות של העברת יישומים ושרתים מסביבות פיסיות לוירטואליות ולהיפך ובה במידה מסביבה פיסית אחת לאחרת.

ניהול רמת השרות – המערכת מאפשרת ניטור כלל הרכיבים וטיפול בארועי כשל של משאבים פיסיים.

 סכום

פתרון שלם של בניית ענן צריך לתת מענה לכל חלקיו. החל מהתשתית הפיסית דרך התשתית הוירטואלית, דרך היישומים, דרך חווית המשתמש ועד ההגדרה עיסקית. HP  ו VMWare מאפשרות פתרון שלם ומקיף למרבית השכבות (לא כולל היישומים עצמם). ניתן להרחיב את זה לרמה העיסקית ע"י מימוש כלי Software  HP ותפישת Business BTO Technology Optimization להבנת הערך העיסקי של ארוע בתשתיות הארגון. פתרון מסוג זה יבהיר את הקשר בין ה IT ליעדי הארגון העיסקיים ויאפשר למנהלי ה IT להתמקד בפיתוח ושרות הארגון מבחינת פיתוח ועמידה ביעדים עיסקיים  ופחות בתחזוקה וניהולה.  

אשמח לתגובות ושאלות בנושא

מני

בכנס VMWorld האחרון היו הכרזות רבות ומשמעותיות. הכרזה מרשימה על 1,000,000 משתמשי  VMWare VDI, שיפורים משמעותיים בכלי הניהול והאינטגרציה, מערכות חיוב מובנות ומערכות ניטור "חכמות" (קצת גאווה בטכנולוגיה הישראלית  AppSpeed  ששובצה בVMWare). אולם, ההכרזה המשמעותית היא העלייה לאויר של 5 אתרים המציעים שרותי Infrastructure As A Service. לא העובדה שזה היה צפוי, לא העובדה שכבר כתבנו על זה והראנו איך לבנות את זה. מי שבקיא בתחום מיחשוב הענן יכול להעריך את הפרויקט הלוגיסטי והכלכלי הענק שמסתתר מאחרי "טכנולוגיה פשוטה למראה". נסו להעריך כמה שנות אדם נדרשו לבנות את המודל הכלכלי להשקעה, כמה שנות אדם נדרשו להגדיר את הסכמי רמת שרות וחוזי השרות המסתתרים מאחריהם, כמה שנות תכנון נדרשו להחליט על מיקום מרכז המחשבים המציע את השרות – שיקולים של עלות חשמל, מיזוג, צמתי תקשורת שלכל החלטה כזו השפעה על המודל העיסקי, איך מתחזקים את זה, מנהלים שינויים ובונים מנגנוני חיוב ושרות לקוחות.  

התועלות למשתמשים\חברות הן רבות :

1. שלם על פי שימוש.
2. תשתיות איכותיות ביותר עם "0" השקעה.
3. זמינות מכל מקום.  
4. פתרונות מובנים של גיבויים, אבטחת מידע, מערכות ניהול וניטור.
5. התחייבות הספק לרמת שרות.
6. פריסת תשתית באמצעות עכבר או API עם ממשק משתמש
7. אין כבילה, מברגים מסילות, ארונות תקשורת, ברזלים 
8. ניתן להעשות "באמצע הלילה" ב "0" זמן
9. "עשה זאת במו ידיך" מכל מקום בכל זמן
10. התוכנה מגדירה ומבקרת את התשתית

כגודל ההזדמנות כך גם הסיכון : מידע קריטי ועיסקי נשמר באתר "של מישהו אחר" שאת מקורותיו ומניעיו אנו לא תמיד מכירים. התלות בגורם לא מוכר שייתכן שסגירה שלו תסגור את העסק שלנו.

נכון, יש סיכון אבל, האם אנחנו לא מפקידים את היקר לנו מכל (כמעט…) כספנו בבנק. האם אין סיכון בכך? אני מניח שבתקופה הקרובה חברות המציעות שרותי ענן יחשפו עצמן למערכי בקרה ורגולציה מרצון דוגמת הבנקאות והביטוח על מנת לזכות בלגיטימציה הנדרשת לכך שאירגונים יעבירו אליהן את המידע שלהן.   

HP ו VMWare מציעות סוויטה שלמה של פתרונות תשתית דינמית להקמה ומימוש טכנולוגיית הענן. סוויטות אלו משלימות ולעיתים חופפות על מנת ליצור את "שרשרת השרות" ליצירת פתרון שלם.

לא מעט חברות קטנות יעשו בעתיד הקרוב שימוש בטכנולוגיות אלו ולא מעט חברות גדולות יארגנו מחדש את מרכזי המיחשוב שלהן בתצורת ענן.

אז מה כלול במחשוב ענן?

למחשוב הענן  פרשנויות רבות, תפישות שונות וסוגים שונים של פתרונות. החל מאספקת תוכנה\אפליקציה SAAS (Software As A Service) כשרות והדוגמא הנפוצה ביותר היא GMAIL, אספקת תשתית כשרות IAAS (Infrastructure As A Service) – אספקת יחידות עיבוד, רשת, אחסון כשרות וכלה בפתרונות PAAS (Platform As A Service) – אספקת תשתית אפליקטיבית כשרות לדוגמא .Net Services או JAVA.

התפיסה המרכזית מאחרי היכולת לספק שרות ענן היא היכולת לארוז "יחידת שרות".  הנושא של הגדרת "יחידת שרות" מלווה את עולם המחשוב מסוף שנת 1999 תחת המותג SOA Service Oriented Architecture.  תפיסת ארכיטקטורה זו המנסה לתת מענה לדרישות המיחשוב של ימינו. דרישות המאופיינות בהתקדמות טכנולוגית מהירה, שינויים רבים במודלים עיסקיים של חברות, דרישות תכופות לשינויי תוכנה, דרישות משתנות לעוצמות מיחשוב והיכולת להציב מודל כלכלי מאחרי הספקת שרות.

על מנת לספק שרות נדרשות "יחידת שרות" למספר פרמטרים מרכזיית

1. אוטונומיות – כל יחידה צריכה להיות עצמאית ובעלת משמעות על מנת שנוכל לשלב אותה עם יחידות אחרות שילוב זה מאפשר לקבל פונקציונאליות חדשה ובה במידה השילוב עם יחידות זהות יאפשר עוצמות מיחשוב רבות.
2. פרסום – על מנת לעשות שימוש ב"יחידת שרות" – צריך לדעת על קיומה, איך משתמשים בה, איך פונים אליה, מה היא עושה, ואיפה היא נמצאת, איזה גירסא וכד'.
3. רמת שרות – על מנת ליצור שרשרת שרות עם מחוייבות לרמת שרות. יש לתת את הדעת על שרידות וזמינות של כל "יחידה" ו"יחידה". חוזק השרשרת כחוזק החוליה החלשה ביותר ובהתאם לכך כל יחידה נדרשת למחוייבות לרמת השרות.
4. חוזה – רכיב מרכזי ב"יחידת השרות" הוא ההסבר הנלווה אליה. אותו מסמך שיאפשר למשתמש לדעת מפרט "יחידת השרות" פרמטרים להפעלה, רמת שרות, זמינות ועוד.
5. תהליך עבודה – על מנת לספק שרות ממספר יחידות נדרש רכיב המאפשר את יצירת תהליך העבודה בין היחידות. "הציור" שמראה את התהליך של אספקת השרות.
6. אוטומציה – מערכות האמורות לספק שרות עם יכולות של הגדלת משאבים וטיפול באירועים חריגים מצריכה תמיכה באוטומציה של התהליך וטיפול בחריגים. ארועים דוגמת הפצת "יחידת שרות"  חדשה, שילובה התקין במערכת וכד'.
7. בקרה תהליכית – יכולת לבקר את תקינות המערכות והשרותים כמו גם לבצע הרחבה של שרותים, הגדלה של מספר יחידות העיבוד, ובחינה קבועה של עמידה בהסכמי השרות שהוגדרו.
8. בקרה עיסקית – בחינה מתמדת של עמידה ביעדים העיסקיים שהוגדרו ל"יחידת העיבוד" ולשרשרת השירות", באותה מידה בחינה מתמדת של משמעות כשל של רכיב מסוים וכן מענה על שאלות What If.
9. אבטחת מידע – מערכת מרכזית לניהול אבטחת המידע, אופן העברה וניהול הרשאות בין "יחידות השרות" ועמידה בהגדרות אבטחת מידע.

בחלק השני של הפוסט, אני ארחיב יותר בנושא VMWare כמאפשרת מחשוב ענן ועל מוצ ה- HP BladeSystem Matrix.

נתראה בפוסט הבא….

מני

שלום,

בהמשך לפוסט הקודם שלי בנושא VDI , אני ממשיך לכתוב על הנושא.

אז קודם כל – קצת טכנולוגיה

רכיבי הפתרון הינם

• Connection Server  - מערכת לניהול הגישה את המכונות הוירטואליות – ה"ברוקר"
• Security Server  - רכיב ניהול אבטחת המידע בגישה מתוך הארגון או מבחוץ
• Agent  - רכיב המותקן על המכונה הוירטואלית ומאפשר את ה Session ואבטחת המידע
• Client  - רכיב התוכנה הפועל על תחנת העבודה (טרמינל) ומאפשר גישה ל"ברוקר"
• Web Access. – רכיב המאפשר גישה אל שרת Web החושף שולחן עבודה או יישומים

מה החלופות

HP מובילה את תחום פתרונות הוירטואליזציה בישראל. לחברה הכרות מעמיקה עם שלושת המוצרים המובילים בשוק כמו גם ניסיון עם פתרונות הרחבה של צד שלישי.

שלושת המוצרים משתמשים בארכיטקטורה דומה שבליבה ה Broker אותו רכיב שיודע לזהות משתמש ו"להפיץ" אליו רת המכונה הרלוונטית.

VMWare – מוצר ה View שמתבסס על טכנולוגיית השרתים היציבה של ESX לחברה פתרון מלא הכולל פתרונות וירטואליזציה של אפליקציות, אחסון יכולות עבודה ב OffLine. ההשקעה המרכזית בחברה בתחום זה ולצורך זה רכשו זכויות שימוש בפרוטוקול חדשני PCoE שאמור לטפל בכל נושא העומס על התקשורת ומענה לגרפיקה באיכות גבוהה.

Microsoft – מבססים את הפתרון על Windows7 כתשתית "דקה" של תחנות עבודה ו Hyper-V

כתשתית ה DataCenter

Citrix XenApp – פתרון מלא שכולל יכולות שילוב של שרותי מיחשוב מבוססי שרת עם טכנולוגיית ה VDI מאוכלס בסביבת Citrix Xen Server או VMWare ESX.

ניתוח כדאיות כלכלית

ניתוח כדאיות בוחן את הרכיבים הבאים

הקטנת עלויות

• הקטנת עלויות "עלות הבעלות הכוללת בכ 45 אחוז
• הסרת הצורך לתשתית IT בסניפים
• הארכת "אורך" חיי מחשב שולחן העבודה – אין רכיבים נעים, חום נמוך
• הקטנת עלויות חשמל ומיקום בכ 55 אחוז

הגדלת רכיב אבטחת המידע

• ניהול הסיכונים של מידע הנמצא באתרים מרוחקים – הכל במרכז
• גיבוי מרכזי של שולחן העבודה של המשתמש הסניפי
• SSL VPN מובנה לערוץ מאובטח
• ניהול מרכזי של הרשאות ועדכוני תוכנה

ניהול ובקרה של תחנות העבודה

• ניהול מרכזי של כל תחנות העבודה
• בניית מכונה חדשה למשתמש חדש עפ"י פרופילים מוגדרים מראש בדקות
• ניהול מספר רב של תחנות עבודה ממקום אחד
• התקנת תוכנות חדשות ללא סיכון וללא הפרעה לתקינות המערכות
• בנייה מרכזית של "חבילות שרות" של מחשבי שולחן עבודה לניוד מיירבי
• אינטגרציה עם מערכת Active Directory ללא שינוי סכימה ותוך אימוץ של מדיניות הארגון

זריזות וגמישות עיסקית

• גמישות בהפצה של תוכנה, מחשב, שולחן עבודה למשתמש הקצה בזמן "0".
• גמישות מיירבית בהעברת משרד, מיקום, פתיחה של סניפים חדשים או שרותי משרד חדשים
• גישה לשולחן העבודה "מכל מקום" ובכל זמן
• אפשרות להתקין תוכנה חדשה ועידכונים גם על תחנות "נעולות".

פתרון מובנה להמשכיות עיסקית וחזרה מכשל

• כל נקודת רשת יכולה לאפשר עבודה מאתר DR
• אין תלות בין האתר ליכולת לגשת לתחנת העבודה
• ניצול יכולות הוירטואליזציה של VMotion, HA  למימוש על תחנות עבודה

לשאלות, טענות, מענות ותהיות,

אנא פנו אלי ישירות

מני

שלום לכולם,

שמי מני צרפתי ואני חדש ב-HP. בתפקידי הנוכחי אני מנהל את תחום הוירטואליזציה באגף השירותים העסקיים. בבלוג, אשמח לשתף אותכם בידע המקצועי שלי בנושא וירטואליזציה. אתחיל הפעם בנושא חם שנקרא VDI, יצא קצת ארוך ולכן אפצל לשני פוסטים.

מזה למעלה מעשור מתמודד עולם ה-IT עם אחד האתגרים הקשים ביותר – ניהול ותפעול סביבת העבודה של המשתמש. ניהול ה Desktop קשה בגין מספר מאפיינים :

• שונות גדולה בצרכים של משתמשים מחד משתמשים מתוחכמים עם תחנות עבודה זוללות משאבי מחשב ומאידך "משתמשים פשוטים" שצורכים יישום אחד בודד ובתווך אין ספור מאפיינים – מפתחים, בודקים, משתמשי מערכות גרפיות, משתמשי יישומים וכד'.
• מיקום פיסי – משתמשי המחשב האישי פזורים בכל אתרי החברה במיקרים רבים במדינות שונות עם מחשבים ניידי.
• שונות במערכות ההפעלה
• שונות בחומרות
• מדיניות אבטחת המידע ואכיפתה

חברת HP הינה המובילה בניתוח היתכנות טכנולוגית, הערכת כדאיות כלכלית, תכנון,  מימוש, אספקת כל רכיבי התוכנה והחומרה מבית אחד ותמיכה בפתרונות אלו. החל מפתרונות איכותיים ל Terminal Clients, שרתי להב עם מערכות ניהול ואוטמציה להפצת שרתים, מערכות איחסון וסביבה מנהלת לתשתית חכמה.

הסיסמא אשר מתגלגלת  בזמן האחרון בכל פינה הינה ה-VDI (Virtual desktop infrastructure). זהו מושג חדש אך לא חדשני והתפיסה קיימת מזה הרבה זמן בדמות ה- SBC (Server based computing). פתרונות SBC כגון Citrix PS ו-Microsoft terminal server קיימים בשוק כבר הרבה שנים והינם פתרונות VDI לכל דבר ועיניין כאשר המטרה העסקית בשתי בפתרונות פחות או יותר זהה, לתת למשתמש את האפשרות לגשת לאפליקציות שלו מכל מקום על גבי כל התקן בעל חיבור לרשת.

מול  תפיסת המיחשוב מבוסס שרת אשר ליבת הפתרון הינו שרת מרובה משתמשים (Terminal או Presentation server), ליבת פתרון ה-VDI הינה מערכות הפעלה XP או Vista רגילות לחלוטין  על גבי מכונות וירטואליות בפלטפורמת Vmware ESX,Virtual server Microsoft ו-Xen. אליהם מתחבר המשתמש בפרוטוקול RDP, ICA או VNC. ל-VDI יש הרבה ייתרונות אל מול מחשבים "רגילים" וגם אל מול פתרון מבוסס מחשוב מבוסס שרת.

ייתרונות ה VDI אל מול מחשוב מבוסס שרת:

1. ביצועים (מנקודת מבט המשתמש),  בפתרון מחשוב מבוסס שרת שרת אחד נתן שירות ל-50 עד 100 משתמשים בבת אחת ולא ניתן לקבוע חלוקת משאבים מיטבית בין המשתמשים השונים מכיוון שמדובר ב-Sessions ואילו ב-VDI לכל משתמש יש את המחשב הוירטואלי שלו שניתן לספק לו משאבים מתאימים להריץ גם אפליקציות "צרכניות משאבים כבדות". כמו כן השליטה בחלוקת המשאבים הינה גדולה ומדויקת יותר. 
2. ב-VDI אין  בעיות תאימות כלל של האפליקציות. ב-VDI מערכת ההפעלה שעליה מותקנות האפליקציות הינה Windows XP שאינה שונה ממחשב Desktop רגיל, לפיכך אין צורך בהתאמה מיוחדת של האפליקציות ואין לדאוג שמה האפליקציה לא תתאם את מערכת ההפעלה. זהו ייתרון משמעותי  שכן המטרה העיקרית בשתי הפתרונות הינם הבאת האפליקציות למשתמש.
3. שליטת משתמש במערכת ההפעלה שלו אינה קיימת כלל בסביבת מחשוב מבוסס שרת, כך אמנם המשתמש לא צריך לדאוג להגדרת הסביבה שלו והשליטה כולה של מנהל המערכת, אך אם המשתמש הינו "Power user" אשר צריך סביבת עבודה שבה הוא מתקין אפליקציות בעצמו ויכול לשנות הגדרות, VDI הינו פתרון יותר מתאים, כך שלכל משתמש יש את המחשב שבו הוא Administrator.
4. ניהול אבטחת המידע בסביבת VDI אינו שונה מניהול אבטחת המידע בסביבת מחשבים אישיים, בסביבת מחשוב מבוסס שרת יש צורך "לנעול" את סביבת המשתמש בכדי שלא יפגע בכל המשתמשים האחרים ב-VDI אם המשתמש הורס משהו הוא הורס רק בתחנה האישית שלו.
5. ניידות וגמישות – ה-VDI הינו פתרון מבוסס מכונות וירטואליות, הייתרונות של הוירטואליזציה. רבות – ניתן להשהות מכונה וירטואלית, לבצע Provisioning בצורה הרבה יותר קלה למכונות חדשות, להעביר מכונה וירטואלית משרת לשרת למען תחזוקה של השרת הפיזי, חסכון בחשמל וקרבה ל-Data center. ניתן אפילו לאפשר למשתמשים לקחת איתם את התחנה הוירטואלית שלהם מהשרת למחשב הנייד במקרה שהם בנסיעות ולהפעיל אותם כ-VM ללא צורך לדאוג להבדלים בחומרה ובסיום העבודה להחזירם לשרת. ובקיצור כל ייתרונות המוכרים של הוירטואליזציה.

המערכות המרכזיות האמורות לעשות שימוש בטכנולוגיה ה VDI הינם ארגונים אשר צרכי ה-מחשוב מבוסס שרת חלים עליהם כגון העברת הסביבה של המשתמשים ל-Datacenterהפעלת Thin clients במקום Desktops יכולת להתחבר לאפליקציות שלהם מכל מקום וחוסר רצון לשדרג את חומרת התחנות שלהם כל גרסה חדשה של מערכת הפעלה או אפליקציה, אך רוצים סביבה שהינה יותר בשליטת המשתמש עם מערכות הפעלה סטנדרטיות בתוספת כל ייתרונות הוירטואליזציה.

מספר יתרונות לסביבת מחשוב מבוסס שרת מסורתית על פני VDI:

1. ניהול סביבת מחשוב מבוסס שרת  קלה מניהול סביבת VDI, שכן יש צורך לנהל שרתים זהים בכלים מרכזיים כמו שיש ב-Citrix PS, ואילו ב-VDI הניהול הינו של תחנות, דומה מאד לנהול של תחנות פיזיות רגילות. דבר שבגינו הרבה ארגונים פנו לפתרון מחשוב מבוסס שרת  מלכתחילה.
2.  פתרון מחשוב מבוסס שרת דורש פחות חומרה מפתרון VDI, כאשר כל משתמש מקבל גישה אך ורק לאפליקציות שהוא מריץ וכך גם צריכת המשאבים שלו, בסביבת VDI צרכי המשאבים של כל משתמש הינן של תחנת XP. דבר אשר יגרום לצרכי חומרה גדולים יותר.
3. רשיונות התוכנה בפתרון מחשוב מבוסס שרת מקבלים לרוב סכמת רישוי מיוחדת שונה מסכמת הרישוי של תחנות "רגילות" החוסכת לרוב בעלויות, כמו כן אין צורך לרכוש רשיונות מערכות הפעלה חוץ מרישיון שרת. בסביבת VDI יש צורך לרכוש רישיון מערכת הפעלה XP לכל משתמש ורישיונות רגילים לאפליקציות הרצות בתוך המכונה הוירטואלית. דבר זה עלול להוות פתרון יותר יקר, אך במידה ותוכנן נכון גם ה-ROI יהיה גבוה יותר.

התאמת הפתרון לצרכים הוא המפתח להשגת התועלות המירביות VDI ו מחשוב מבוסס שרת אינם פתרונות מנוגדים – הם משלימים. באתרים אשר נדרשות  שליטה למשתמש בסביבת העבודה שלו כגון בנקים, מערכות שמשתנות ודורשות גמישות בצד יכולת משתמש לפרסונליזציה או למשתמשים מסוג "Power user" כגון מנהלי מערכות ומפתחים פתרון VDI הינו אידאלי, ואילו למוקדי שירות וסיבבות שהמשתמשים פחות או יותר זהים אחד לשני ויש צורך לבצע אחידות ושליטה יותר גבוהה למנהל המערכת על סביבת המשתמש פתרון מחשוב מבוסס שרת מסורתי יתאים יותר.

על הטכנולוגיה עצמה, על ניתוח הכדאיות הכלכלית ועל החלופות בשוק – אכתוב בפוסט הבא.

אשמח להתייחס לשאלות תהיות והערות.

להתראות,

מני