טכנולוגיה לארגונים

הבלוג של מומחי הטכנולוגיה של HP ישראל

חיפוש

HP Graduates – Sales University

אהוד ברץ

בתחילת עבודתי ב HP הדרכתי לקוחות רבים. בתקופה ההיא היינו קבוצה אחת שנתנה תמיכה, עבודת קידום מכירות (Pre-Sales) והדרכה. ההדרכה ללקוחות ניתנה בבניין שלנו או באתר הלקוח, לדוגמא בטלרד (הי יאנה !). בשנים האחרונות מועברת ההדרכה המקצועית ע"י קבוצה שמבצעת רק זאת – הדרכה.

אבל בשבועות האחרונים אני מעורב בהדרכה מסוג אחר: התוכנית היא HP Graduates – University ומטרתה להכשיר סטודנטים, שרק יצאו מהאוניברסיטה, לעבודה ב HP. התוכנית היא כלל עולמית ובוצעה בהצלחה במדינות רבות. בישראל התוכנית התחילה באמצע ספטמבר עם 17 בוגרים מאוניברסיטאות שונות.

כ 18 מנהלים ובכירים מתוך HP יהיו מעורבים בהדרכה זו במשך 7.5 שבועות. במהלך שבועות אלו הבוגרים ילמדו את כלל המוצרים של HP, יתאמנו ביכולות מכירה, יכירו את מבנה HP לעומקו, יפתחו את אומנויות העברת המצגות שלהם ובעיקר ילמדו להכיר את החיים המטורפים של ה High Tech מבפנים.

17 הבוגרים נבחרו, לאחר מיון קפדני, מבין למעלה מ 350 סטודנטים שמילאו טפסי קבלה. כ 170 שיחות טלפון נערכו וכ 40 סטודנטים נשלחו למרכזי הערכה כדי לצמצם את הרשימה – ממש כוכב נולד.

זו הפעם הראשונה שקבוצה כל כך גדולה עוברת תהליך דומה בתוך HP. בוגרי אוניברסיטאות כבר נקלטו בתוך HP בשנים האחרונות אולם בכל שנה רק כ 2 עד 3 אנשים שהוכיחו את עצמם כנכס חשוב. (הי נועם ומיטל).

השנה, הבוגרים מביאים רעננות בצורת החשיבה ובאנרגיות החדשות שלהם ובעזרת הכלים שהם יירכשו, במהלך ההכשרה, הם צפויים להזרים דם חדש לשורות אנשי המכירות.

אני מאחל לקבוצה החדשה ולמדריכיה הצלחה בקורס הקרוב ובעיקר הרבה הרבה הנאה – כמי שעובד עבור החברה כבר 23 שנים, אני יכול להעיד כי העבודה מלאת אתגר, כרוכה בעבודה קשה אבל מלווה בהרבה רגעים של התרוממות רוח והנאה. אחרת – בשביל מה לקום בבוקר ?

העוזר האישי של המעבד

אהוד ברץ
תגים: , , , ,

בעולם הטכנולוגיה, ישנם פיתוחים שמשאירים אותי פעור פה מול עוצמת הרעיון – והיכולת לממש אותו. לעומתם, ישנם פיתוחים מלהיבים לא פחות, שמה שמדהים בהם הוא פשטות הרעיון. או במילים פחות גבוהות: איך לא חשבו על זה קודם?

דוגמא לרעיון כזה, מספקת טכנולוגיית FlexPriority המובנית במעבדי השרתים החדשים מבית אינטל בארכיטקטורת Nehalem (מעבדי Xeon 5500 ו-Xeon 7400).

במה מדובר? מי מאיתנו לא נתקל במצב, בו אנו מנסים להשלים משימה מסוימת, אך בכל מספר דקות מפסיקים את העבודה עקב הפרעה אחרת: שיחת טלפון, עמית שנכנס לחדר עם שאלה, הודעת דוא"ל הנושאת את הכותרת "דחוף!!!!" וכן הלאה. כל הפרעה כזו גוררת מחיר, אם בצריכת זמן ישירה ואם בזמן שנדרש לנו לחזור ולהתרכז במשימה המקורית.

גם בעולם השרתים קיימת בעיה דומה, כאשר מועמסות על המעבד דרישות רבות, חלקן בעדיפות נמוכה. הדברים נכונים במיוחד, בתשתיות מחשוב המשמשות לווירטואליזציה. עד היום, המעבד טיפל בדרישות השונות ללא תעדוף – או לחילופין ניהל את התעדוף בעצמו – דבר שגזל משאבי עיבוד.

אז מה עושים? בחיים, אנחנו מוצאים את הדרכים להתנתק מהפרעות, למשל על ידי שימוש בעוזרים שיקבלו שיחות, ירשמו הודעות ויתעדפו את הפניות. ומה אם גם המעבד יכול היה להעסיק עוזר אישי? זהו בדיוק תפקידה של טכנולוגיית FlexPriority. באמצעותה, ניתן להגדיר מראש תעדוף של משימות למעבד, כחלק מניהול הסביבה הווירטואלית. דרישות שאינן דחופות, יחכו עד להשלמת המענה לדרישות דחופות יותר. היפה הוא, שהתהליך כולו מבוצע מבלי להפריע לעבודתו השוטפת של המעבד.

מבדקים מוצאים, כי טכנולוגיה זו מצמצמת את תקורת הזמן הנובעת מהפרעות ברצף עבודת השרת בסביבה וירטואלית, מאפשר להאיץ ביצועים עד 35% ואף מקצרת את משך האתחול בעד 40%.

הטכנולוגיה הזו כיום במספר שרתים מבית HP, ובהם: DL380G6, DL580G5, BL460cG6, BL680cG5, ML330G6, ML360G6, ML370G6.

בעתיד אספר לכם על טכנולוגיות נוספות של אינטל העוזרות לפלטפורמות של הוירטואליזציה.

אהוד

סביבת העבודה שלנו

גדי פלדמן
תגים: , , , ,

קטע שכתבתי עבור הידיעון החודשי של מועדון משתמשים Citrix בישראל.

"פירמטתי לו את המחשב, והתקנתי את ה- Windows מחדש. עכשיו זה כבר לא אמור לחזור על עצמו" אמר הבחור לידי בתור בסופר בשעה שדיבר כנראה עם המנהל שלו בקשר לתקלה ששהה בה בשש השעות האחרונות.

ניסיתי בכל כוחי להיזכר מתי בפעם האחרונה שמעתי את המילה פירמוט על הטיותיה השונות – פירמטתי/פירמטת/פירמטנו – ואיכשהו חזרתי עד סביבות סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים העליזות, שעה שפירמוט המחשב נראה כמו פיתרון מעולה ל- 80% מהבעיות. הפיתרון היה נפוץ עד כדי כך שרבות מחברות השירותים השונות שמחו לספר – ברוב רדידותן את האמת – שאין תקלה שלא נמצא לה פיתרון תוך מינימום 8 שעות, וזאת מכיוון שפרק זמן זה מספיק כדי לנסות לפתור את הבעיה ולהתקין את המחשב מחדש בפרק הזמן הנותר אם לא נמצא פיתרון אחר.

בואו נקביל לשניה את עולם המחשוב לעולם הרפואה, איזה כיף היה לרופאים אם היתה להם את האופציה לעשות פירמוט לגוף האדם, ככה שאם תרופה או פרוצדורה מסוימת לא היתה מצליחה, הם פשוט היו מחזירים את הגוף למצב הראשוני שלו, או לנקודה מסוימת בה נעשה מאין checkpoint למערכות. אני בטוח שכולם היו שמחים עם המצב, הרופאים שהיו זוכים לשעות עבודה הרבה פחות ארוכות, בתי החולים שתפוסתם היתה שואפת לאפס (זוכרים את חוק שמונה השעות?) והממשלות שלא היו צריכות להשקיע כ"כ הרבה כסף בבריאות האזרחים.

אבל מישהו אחד לא היה חי בשלום עם כל עניין החזרה לאחור הזה. החולה, שהיה "מאותחל" כל פעם שלא נמצאה לחוליו תרופה מתאימה. בתהליך ה"אתחול" הוא היה מאבד למעשה את כל התקופה שבין מצבו הנוכחי לבין הנקודה אליה הוא חוזר. חוויות, זיכרונות וידע נרכש הם רק חלק מהדברים שהיו נאבדים בהרף עין.
דוגמא לכך אפשר למצוא בסרט ממנטו, בו הגיבור – לאונרד – סובל מאיבוד זיכרון לטווח הקצר, בלילה הוא מאבד את כל הזיכרונות מהיום שעבר וכיוון שכך נאלץ לרשום, לצלם ואף לקעקע על גופו פרטים חשובים כדי לזכור אותם ביום שלמחרת.

כיום, היחסים בינינו לבין המחשב שלנו הרבה יותר קרובים מבעבר, אנחנו – טוב נו, לפחות אני – מבלים עליו את רוב שעות הערות שלנו. בשעות האלה, אנחנו מגדירים, מתקינים, משנים מאות ואף אלפי פרמטרים במערכת ההפעלה ובאפלקיציות השונות כדי להתאים את סביבת העבודה עבורנו. שלא לדבר על החומר שאחנו שומרים עליו.
אז איך עדיין ישנם אנשים שמוכנים לקבל את זה שפירמוט המחשב – ובכך מחיקת כל אותן אלפי שינויים, התקנות ומידע – היא בכלל אופציה לפיתרון של בעיה זאת או אחרת? לא ברור את האמת.

אבל התכנסנו כאן לדבר על מה אפשר לעשות כדי למנוע את עוגמת הנפש, מה אפשר לעשות כאן ועכשיו – ואולי גם כמה נגיעות על העתיד, תלוי אם תזרמו איתי בעניין – כדי לאפשר לאנשי המחשוב (זוכרים את אותו בחור מסכן שנאלץ לשרוף שש שעות מחייו על פירמוט מחשבו של לקוח מסוים) לספק סביבת עבודה תקינה שעומדת בכל תנאיי והגבלות הארגון מצד אחד ומהצד השני לאפשר למשתמש לעבוד בסביבת העבודה המוכרת לו עם כל התוכנות, המידע וההגדרות שלו ללא קשר לגחמות המוזרות של אנשי ה- IT (מה היה רע לי עם ה- Windows 98, למה זה טוב עכשיו לעבור ל- Windows 7. לא מבין אותם).

אם נסתכל על זה לרגע, נראה שסביבת העבודה של המשתמש מורכבת למעשה מ- 4 שכבות עיקריות, אותן ארבעת השכבות שמרכיבות למעשה את המחשב האישי שלנו, או את סביבת העבודה שלנו. השכבות שבמצב הנוכחי כל שינוי באחת מהן תגרור לרוב שינוי בכל שלושת האחרות. התעסקות מיותרת של איש ה- IT וכמובן בזבוז זמן יקר של המשתמש.

והרי השכבות:
1. שכבת החומרה – המחשב האישי של המשתמש, זה שאחראי לספק לו את המשאבים להרצת הסביבה (מערכת הפעלה, אפליקציות וכו’).
2. שכבת מערכת ההפעלה – הטווח שבין החומרה הפיסית לבין המשתמש, והפלטפורמה שלו לעבודה.
3. שכבת האפליקציות – התוכנות שכל אחד מאיתנו מריץ במחשב שלו. כל אחד עם שלו, מי תוכנות סטטיסטיקה, מי תוכנות office ומי משחקים. למעשה, שתי השכבות הראשונות קיימות כדי שהמשתמש יוכל להריץ בסופו של דבר את האפליקציות שלו.
4. שכבת הפרופיל – ההגדרות והקוסטומיזציה של כל משתמש. תמונת הרקע של שולחן העבודה, אתרים מועדפים, מבנה התפריטים בתוכנות השונות, מדפסות, קישורי רשת ועוד ועוד.

מה אם תיהיה דרך בה נוכל להפריד בין השכבות השונות ולקשר ביניהן במקרה הצורך, בלי לדאוג ששינוי מערכת ההפעלה יגרור התקנת התוכנות האהובות עלי והגדרתן לפי העדפות שלי – לא כיף בכלל – אלה ששינוי מערכת ההפעלה יגרור ל… מממ… רק שינוי במערכת ההפעלה, בלי לפגוע באפליקציות שלי או בפרופיל שלי. אחרי שידרוג מערכת ההפעלה, כל האפליקציות שלי וכל ההגדרות שלי פשוט יעבדו באותו האופן שהן עבדו קודם, רק על מערכת הפעלה אחרת, נשמע כיף, לא?
נראה לי שהגיע הזמן שתכירו את Citrix Delivery Center, הדרך של Citrix לעשות את חלוקת סביבת המשתמש לשכבות ולהישאר בחיים – ומבסוטים כמובן – כדי לספר על כך.

שכבת החומרה – איך להוריד את התלות בין חומרת המחשב לבין מערכת ההפעלה.

כמובן שכאן אפשר למצוא פיתרונות כמו VDI (XenDesktop) ו- SBC (XenApp), להרצת סביבת העבודה של המשתמש בסביבה מרוחקת שלא קשורה לחומרה המקומית שלו עם אותה חווית המשתמש אליה כולנו הינו רגילים בעבודה עם מחשבים אישיים. הצגת וידאו (כן, גם מ- youtube), שמיעת קטעי אודיו, גלישה באינטרנט (בלי להימנע מכניסה לאתרים עם flash), חיבור התקני קצה (iPhone לדוגמא) כמעט מכל התקן קצה וכמעט על כל טווח תקשורת. או עם נסכם את זה במילה אחת, HDX – High Definition User Experience.

העתיד צופן בתוכו הרבה חידושים בתחום הזה, שעוד ארחיב אליהם בהזדמנויות אחרות, אבל מה שהולך להיכנס לחיינו ממש עוד מעט זהו ה- client-side hypervisor – או Type 1 אם תרצו – שיאפשר לנו להריץ את אותה מערכת הפעלה כסביבה וירטואלית מבלי להיות מותקנת על המחשב, תחשבו על זה כעל סוף ההתעסקות של כולנו עם דרייברים. מאוד דומה למה שכולנו מכירים היום בעולם השרתים כשאר לוקחים שרת פיזי אחד ומריצים עליו מספר שרתים וירטואליים. אבל עם כמה שזה נשמע פשוט וטרוויאלי, וירטואליזציה של מערכת הפעלה שרצה על המחשב האישי עם כל ההתקנים השונים שלו – Bluetooth, WiFi, קוראי כרטיסי, כרטיסי מסך ועוד כמה שבטח שכחתי – לא כ"כ פשוטה כמו וירטואליזציה של שרתים (איך מספקים תקשורות WiFi לשני המערכות הוירטואליות שרצות על המחשב, ומה עושים עם Bluetooth? ואלה רק שתי קושיות רנדומליות לחלוטין).
הטכנולוגיה (XenClient שאמור לצאת בתחילת השנה הבאה) תאפשר לי בסופו של דבר לעבור בקלות מגוחכת מעט ללפטופ אחר ברגע שימאס לי מהנוכחי שלי, אני פשוט אקח את הסביבה הוירטואלית שלי ואריץ על המחשב החדש. בלי התקנות מחדש ובלי חיפוש אחרי דרייברים. פשוט, קל ומגניב ביותר.

שכבת מערכת ההפעלה – אם בשכבת החומרה דיברנו יותר על פיתרונות וירטואליזציה כאלה ואחרים אשר מאפשרים לנו להריץ מערכות שונות על החומרה הפיסית – אם זה חומרת שרת או מחשב אישי – אז בשכבת מערכת ההפעלה ניגע יותר ב- deployment מהיר של מערכות הפעלה לחומרה קיימת, ונתעלם מסוג החומרה (פיסית או וירטואלית).

זוכרים את אותו בחור שנאלץ לפרמט ולהתקין מחדש את המחשב של הלקוח שלו? וזוכרים את לאונרד מהסרט ממנטו, שהזיכרון לטווח הקצר היה מתאפס לו בכל לילה? ואני לא צריך לספר לכם עד כמה קשה זה לשמור על מחשבי המשתמשים שלכם שיעמדו תמיד בתקני הארגון (אפליקציות מאושרות למשל), וכמובן שאני לא רוצה להיכנס כאן לעניין של הפצת מערכות ההפעלה בארגון – בעיקר כי אני לא רוצה לפתוח קופסת פנדורה.

מה עם היתה דרך להפיץ תוך דקות בודדות לכל המחשבים בארגון את ה- Golden Image הארגוני, להגן עליו מפני נזקים – ישירים או עקיפים של עבודת המשתמש – ולוודא שהם תמיד יעבדו רק עליו, להוריד את מספר התקלות ולפשט מאוד את הניהול.
תשמחו לשמוע שאכן יש פיתרון, הלא הוא ה- Provisioning Server שמאפשר לבצע Streaming של מערכת ההפעלה (Golden Image) למחשבים של המשתמשים ולדאוג שלא משנה מה המשתמש יעשה במערכת ההפעלה (מחיקות, התקנת תוכנות לא מורשות ושלל דברים אחרים שהמשתמשים נורא אוהבים לעשות), בכל איתחול יתקבל אותו ה- Image שהוכן ואושר על ידי אנשי ה- IT. וזאת כמובן ביחד (או לא, תלוי במדיניות הארגון) עם שמירת השינויים המותרים – פרופיל המשתמש – שהמשתמש עשה במהלך עבודתו. ועם אנחנו כבר בקטע של דימויים, אז איפוס סביבת העבודה בכל איתחול זה ממש כמו איבוד הזיכרון לטווח קצר של לאונרד (ההוא ממנטו), ושמירת השינויים בפרופיל הם ממש כמו הקעקועים שהוא נאלץ לעשות לעצמו כדי לזכור דברים חשובים. כי בינינו, מה יותר חשוב מהחתימה שלנו באאוטלוק, ללא ספק שווה קעקוע.

שכבת האפליקציות – יותר ויותר ארגונים מבינים שאין שום הגיון להמשיך במסורת ארוכת השנים של התקנת אפליקציות מקומיות על המחשבים והמשך תחזוקתן ושידרוגן בכל המחשבים הרלוונטיים. הרבה מהם מבינים שאפליקציות וירטואליות יכולות לפתור להם המון בעיות. שהרבה יותר פשוט להחזיק אפליקציות במקום אחד, לדאוג לתחזוקתן ושידרוגן במקום אחד. פעם אחת בלבד לכל אפליקציה, ואז להפיץ אותן למחשבי המשתמשים. גם המילה להפיץ במקרה הזה מקבלת משמעות חדשה, שלא כמו שכולנו הינו רגילים – וחלקנו עדיין – הפצה של אפליקציה היתה אומרת למעשה התקנתה במחשבים, במקרה של אפליקציות וירטואליות, אין שום התקנה במחשב של המשתמש, האפליקציה באמת קיימת שם והמשתמש באמת יכול להפעיל ולעבוד איתה, אבל היא לא מותקנת, אלה פשוט רצה על המחשב ומשתמשת במשאבים שלו לעבודתה השוטפת. זה חוסך כאמור התקנה של האפליקציה בכל המחשבים הרלוונטים ותחזוקתה בהם. בנוסף לזה , אפליקציות וירטואליות מכניסות את המושג ‘התנגשות אפליקציות’ עמוק לפנתיאון, הרי כל אפליקציה רק רצה על המחשב, לא מותקנת בו, ככה שהיא יכולה במקרה הגרוע ביותר להתנגש אולי עם עצמה.

Citrix Dazzle מאפשר לארגון ליצור קטלוג של כל האפליקציות המורשות לעבודה ולספק למשתמשים את האופציה "להירשם" לאותן האפליקציות בהן הם רוצים להשתמש, אותה הירשמות תישמר בפרופיל המשתמש והאפליקציות שהוא נרשם אליהן יהיו זמינות תמיד, מכל סביבה שהמשתמש ייתחבר אליה (שרת XenApp,תחנת XenDesktop או אולי המחשב האישי) תחשבו על זה כ- Apple Store עבור אפליקציות. האפליקציות יכולות להגיע כ- Hosted על שרת ה- XenApp (published application רגיל, מצב בו המשתמש מקבל את התצוגה של האפליקציה שרצה על שרת ה- XenApp), כ- Streaming למחשב שלו (ע"י פירסום האפליקציה בחוות ה- XenApp אבל הרצתה בסופו של דבר על תחנת המשתמש, ולא משנה אם זה תחנת VDI או תחנה רגילה) ובעתיד ה- Dazzle יתמוך בפירסום אפליקציות שיגיעו מ- App-V, מוצר הוירטואליזציה של אפליקציות מבית היוצר של מיקרוסופט.

clip_image002

שכבת הפרופיל – אולי כלפי חוץ נראת כמו משהו שאין מה לחדש בה יותר מדי, אבל למעשה בזמן האחרון דווקא התרחשו בה שינויים שכדאי להכיר.
יותר חברות בתחום מבינות שלא משנה עד כמה המוצר הסופי שלהם טוב, עד כמה הוא יציב או כמה features יש לו, מה שקובע בסופו של דבר זה חווית העבודה של המשתמש הסופי, שהוא לא צריך לשנות כהוא זה את אופי העבודה שלו בגלל שה- IT החליט לעבור לעבודה ב- VDI\SBC\Application Virtualization (מחק את המיותר).
מיקרוסופט הכניסו ב- Windows Server 2008 את ה- Group Policy Preferences אשר מפשט מאוד את העבודה עם הגדרות המשתמש. Citrix שחררו ממש לא מזמן את ה- User Profile Manager, אשר נועד לפתור את בעיית הפרופילים שקיימים בסביבות XenApp וסביבות XenDesktop. בעיות כגון זמני כניסה ארוכים מדי, שכתוב של פרופיל במקרה של שינויים ומנגון בעייתי מלכתחילה.
כל אלה – ביחד או בנפרד – מאפשרים לנו בסופו של דבר לנהל את סביבת העבודה של המשתמשים בצורה חכמה ודינמית יותר, כך שלמשתמש יהיה שקוף אם הוא יעבוד היום בתצורת SBC ,מחר ב- VDI ומחרתיים על המחשב האישי שלו. בכל תצורה הוא יקבל את אותן ההגדרות שהוא הגדיר לעצמו.

הפרדת הסביבה לארבעת השכבות המדוברות מאפשר למנהלי המערכות להיות מצד אחד גמישים כמעט לגמרי בביצוע שינויים בסביבת העבודה וזאת מבלי לפגוע בסביבת העבודה של המשתמש, על השינויים שהוא עשה והאפליקציות שהוא התקין עליה.

במקרה של בעיה בשכבת מערכת ההפעלה, אנחנו פשוט יכולים להלחיף את השכבה באחת תקינה – או לחילופין לבחור שהשכבה תתאפס בכל איתחול – לבקש מהמשתמש לבצע איתחול למחשב והוא יכנס לסביבה עבודה תקינה עם כל התוכנות שהוא רושם אליהן, עם כל השינויים שהוא ביצע בסביבה.
אתם בטח תוהים איך זה מתקשר לאותו בחור עם הפירמוטים וההתקנות, אז זהו, שכבר לא ממש צריך אותו. מצטער בנאדם.

השינוי שמסתתר מאחורי שלוש אותיות

אהוד ברץ
תגים: ,

לקראת שנת 2000, כאשר רבים היו בטוחים כי מרבית מערכות המידע יקרסו בעקבות באג Y2K, הסתובבה בדיחה פופולרית אודות אנשי ה-IT: "תסמכו על אנשי הטכנולוגיה, שייקחו בעיה גדולה ויצמצמו אותה לשלוש אותיות. הרי זה מה שגרם לכל הבעיה מלכתחילה".

שלוש האותיות הפופולריות של ימינו, להבדיל, הן DCT – קיצור של Data Center Transformation. הפעם לא מדובר בפתרון באג, אלא בצעד יזום: פרויקטי טרנספורמציה ומעבר לדור הבא של התשתיות, מאפשרים לארגונים להפיק ערך עסקי מרבי מהטכנולוגיות העומדות לרשותם. זאת, באמצעות שיפור הדינמיות והגמישות, אופטימיזציה של התשתיות הטכנולוגיות, הרחבת יכולות האוטומציה והניהול מרחוק של מערכות, וצמצום עלויות שוטפות.

HP הינה מהמנועים הגלובליים שמקדמים את תחום ה-DCT. אבל לפני שאנחנו מובילים את הלקוחות למהפך, ניסינו זאת על עצמנו, והיינו לאחד הארגונים הראשונים בעולם שיישמו בפועל טרנספורמציה אמיתית ומלאה – תוך צמצום מספר מרכזי המחשוב הגלובליים שלנו מ-100 אתרים ויותר ל-3 בלבד, תוך חיסכון של כמעט מיליארד דולר בשנה.

אחת השותפות העיקריות שלנו בהנעת תחום ה-DCT, הינה אינטל, שגם כן לקחה על עצמה להוכיח באופן מעשי כיצד מבצעים DCT נכון ברמה גלובלית. כתוצאה, קטן השטח הכולל של מרכזי המחשוב שלה מסביב לעולם, מכ-42,000 מ"ר לכ-27,000 מ"ר. בשנתיים הראשונות לפרויקט, 2007-2008, חסכה החברה רכש מערכות בסך מוערך של כמעט 110 מיליון דולר. בסך הכל, גם אינטל צופה חיסכון מצטבר של כמיליארד דולר. לא רע בשביל שלוש אותיות…

הניסיון המצרפי של HP ואינטל ב-DCT, בא לידי ביטוי בחודש מרץ האחרון, כאשר אינטל הציגה את הדור החדש של מעבדי Intel Xeon מבוססי מעבדי ארכיטקטורת המעבדים החדשנית Nehalem, ו-HP השיקה את שרתי הדור החדש HP ProLiant G6. הן השרתים והן המעבדים שמניעים אותם, הינם תוצר ישיר של תובנות הנובעות מההתנסות בגוף ראשון בביצוע DCT מקיף ברמה גלובלית – ומהווים תשתית המאפשרת ללקוחות לשכפל את ההצלחה גם במרכזי המחשוב שלהם.

להיות עם (תוכן) ולהרגיש בלי (נסיעות, עלויות).

עדי מור-בירן

אני מודה – אני מתרגשת.
בעוד מספר שעות (מחר, 10 בבוקר שעון ישראל) נפתח הכנס הווירטואלי - הראשון מסוגו ב HP Software.

הכנס, ששמו (הארוך!) הוא:
Functional, Performance and Security Testing in Today's Application Reality
יסקור למעשה את הטרנדים, החידושים והטכנולוגיות בתחום בדיקות האיכות על כל היבטיה.

אז למה אני מתרגשת?

ראשית, כי מדובר באמת בפלטפורמה ייחודית ואפילו "מגניבה". לא סתם עוד מצגת בשיחת ועידה… מדובר בכנס של ממש: כולל תערוכת ביתנים שלנו ושל שותפים, אולמות שונים למסלולים ובהם הרצאות בנושאים שונים ע"י טובי המרצים בעולם, הדגמות חיות של פתרונות התוכנה של HP, ויכולת אינטראקטיבית מקיפה.

חווית ה"שיטוט" בכנס וההשתתפות בהרצאות דומה לחווית "עולם ווירטואלי".
לא מאמינים – תציצו בתמונות למטה, ותקבלו הצצה לחוויה…

אולם ההרצאות

תערוכת ביתנים

 

 

 

 

 

תודו, יפה!

הסיבה השנייה להתרגשות היא העובדה שאנו, הצוות הישראלי, לוקחים חלק פעיל באירוע הבינלאומי הזה. בכנס יהיה ביתן ישראלי, אותו יאיישו (באמצעות צ'ט) נציגי HP Software מארגון הפיתוח ומארגון המכירות, ובו ניתן יהיה לקבל הסברים, חומרים, והדגמות מהצוות. והכול… בעברית.
אורחי הכבוד שלנו בכנס הם חברי פורום IQAMF (פורום מנהלי QA הישראלי).

הסביה השלישית  להתרגשות היא המרצים והתכנים בכנס: את ההרצאה המרכזית באירוע יישא האנליסט דייב ווסט, מחברת המחקר פורסטר, בנושא "הצלחה בפיתוח Agile ותהליכים רזים". בתום ההרצאה, תינתן לקהל אפשרות לשאול את האנליסט שאלות מקצועיות. בנוסף, לאלו מכם שלא הזדמן להם להשתתף בכנס השנתי שקיימנו ב 8.7.09 באיירפורט סיטי – זו הזדמנות נפלאה לשמוע את ההרצאה המאלפת של קיילב סימה (שבמהלכה הוא פורץ בזמן אמת לאתרים ידועים ומאובטחים – חוויה מטלטלת).
בסה"כ יתקיימו מעל ל 40 הרצאות – כך שקצרה כאן היריעה מלפרט את כולם, אך את אג'נדה מלאה של הכנס ניתן למצוא כאן.

לא מספיק מעניין? אז מה דעתכם על התחרות? איזה תחרות, אתם שואלים? בכנס תתקיים ייחודית לפריצת 10 מעגלי אבטחה בעוצמות שונות -
"24-Hour Live Hacking Challenge". התחרות תאפשר לאנשי מקצוע לבחון את אתגרי האבטחה מצידם השני, וללמוד דרך עיני ההאקרים.

בקיצור – אני ממליצה בחום להשתתף.
בלי נסיעות מיותרות, בלי הוצאות כספיות – עם הרבה תוכן מרתק וחוויה ווירטואלית חדישה. השתכנעתם?

נתראה שם מחר!

(הכנס יתקיים משעה 10:00 עד שעה 18:00- שעון ישראל)

עדי

נ.ב. כיאה לפעילות אינטרנטית אמיתית – הכנס מלווה בטוייטר – התחברו כאן לעדכונים מהשטח: http://twitter.com/HP_ALMshow

ירוק זה אנחנו !

יקי שאלתיאל

שבועון החדשות "ניוזוויק" דירג את 500 החברות הציבוריות ה"ירוקות" ביותר בארצות הברית, והעניק את המקום הראשון בדירוג לענקית המחשבים HP. הדירוג מתפרסם בגיליון מיוחד שיצא אתמול (ב') לדוכנים. איסוף הנתונים וניתוחם נמשך כשנה וחצי ונתקל בלא מעט קשיים – ולא מעט ביקורת.

במ

תגים של Technorati:‏

קום השני בדירוג – חברת המחשבים דל, ובמקום השלישי יצרנית הקוסמטיקה ג'ונסון & ג'ונסון. במקום הרביעי יצרנית השבבים אינטל, במקום החמישי IBM, ואחריה חברת השירותים הפיננסיים State Street, חברת מוצרי הספורט NIKE, חברת התרופות Briston-Myers Squibb, חברת המחשבים Applied Materials וסוגרת את העשיריה הראשונה, רשת בתי הקפה סטארבקס.

לקריאת המאמר המלא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780203,00.html

 

החברות דורגו על בסיס שלושה קריטריונים עקרוניים, שהכילו בתוכם מאות מדדים: הקריטריון הראשון היה טביעת הרגל הסביבתית של החברה, שכללה פליטות גזי חממה, ייצור פסולת רעילה, ניצול משאבים טבעיים ועוד. כל אלה שוקללו לכדי 45 אחוז מהציון הכללי.

כדי לא ליצור הטיה לטובת חברות מסויימות הוכנסו לדירוג שני קריטריונים נוספים. הקריטריון השני הוא המדיניות הסביבתית המוצהרת של החברה, לרבות העמידה שלה בתקנים וחוקי סביבה והמדיניות שלה בנושא שינוי האקלים – שהיו גם הם 45 אחוז מהציון הכללי. הקריטריון השלישי שהוכנס כמרכיב בדירוג היה המוניטין ה"ירוק" של החברה על פי סקר שבוצע בין מנהלים, אנשי אקדמיה, עיתונאים ופעילי סביבה. הוא היה שווה 10 אחוז מהציון הכללי.

הדירוג בוצע על ידי שלוש חברות הייעוץ הכלכלי מהמובילות בעולם – KLD, Trucost ו-Corporate Register, ובליווי של אנשי אקדמיה וראשי ארגוני סביבה מהמובילים בארה"ב. (עוד על שיטת הדירוג – קראו כאן)

השילוב של שלושת הקריטריונים היה הפתרון שמצאו בניוזוויק לבעיה הקשה ביותר שעמדה בפניהם: איך משווים באמת את התפקוד הסביבתי של חברת מחשבים, חברת נפט ובנק השקעות. "זה היה קצת כמו להשוות תפוזים ותפוחים… כמו לבדוק מי אתלט טוב יותר – הגולפאי טייגר וודס או כדורסלן ה-NBA לה-ברון ג'יימס?", הסבירו בניוזוויק. אם הדירוג היה מבוסס רק על טביעת רגל סביבתי, היה יתרון מובנה לענפי תעשייה מסויימים כמו טכנולוגיה, בנקאות ובריאות.

הייתה גם בעיה של התאמת המידע שסיפקו החברות. לעיתים שיטות המדידה שלהן היו שונות – והתוצאות בהתאם – ולעיתים הן נמנעו מלמסור מידע כלל. לשם כך נעזרו בניוזוויק בחברת Trucost שמתמחה בהערכת פליטות גזי חממה של חברות שאינן מספקות מידע בנושא. ובכל זאת, בניוזוויק ציינו כי מתוך 100 הראשונות – 70 מסרו מידע באופן חופשי.

מצטרפים חדשים לצוות הוירטואליזציה ב-HP

יקי שאלתיאל

תגים של Technorati:‏

 

הי,

 

אני שמח לספר לכם שאנו ממשיכים בתנופת הוירטואליזציה !

בעוד אני ממשיך להוביל את הפיתוח העסקי של פתרונות ה-Data Center ופרוייקטי הוירטואליזציה, גייסנו עוד שני תותחים ל-HP אשר ירחיבו את יכולות הפריסייל והמכירות:

 

מני צרפתימני מצטרף ל-HP לתפקיד מנהל תחום וירטואליזציה בצוות הפריסייל של קבוצת המוצרים העסקיים של HP ישראל.

Menny

מני מגיע ל- HP מחברת BenefIT Technologies, בה שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות ובהמשך כסמנכ"ל פיתוח עסקי. קודם לכן שימש כטכנולוג הראשי של חטיבת התשתיות בחברת מטריקס, לפני כן עבד בחטיבת האינטגרציה של חברת נס טכנולוגיות. כמו כן, שימש בתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת We!

מני יוביל בהיבט הטכנולוגי יחד עם אנשי המכירות והמוצרים את היצע מוצרי הוירטואליזציה של HP, הכוללים שרתים, תוכנה (vmware , מיקרוסופט וסיטריקס), אינטגרציה ומוצרים משלימים.

רוני שני – רוני מצטרף ל-HP לתפקיד מנהל מכירות שירותים טכנולוגיים מתקדמים בקבוצת מכירות השירותים של תומר פרידור.

Roni

רוני שני הצטרף לחברת HP מחברת One1, שם ניהל במשך שנה וחצי את פעילות ה-SOA ו-APM Precise ו-dynaTrace.

לפני כן היה רוני דירקטור בחברת

Wily שנרכשה ע"י חברת CA והיה אחראי על פעילות Wily בישראל.

במהלך 10 השנים הקודמות היה רוני בחברת

IBM, הקים,מכר וניהל פתרונות את פתרונות התשתית של חברת יבמ בתחומי התקשורת, טלפוניה, Contact Center ,אופטיקה, אבטחת מידע ופתרונות ל-Data Center.

לרוני תואר ראשון בהנדסת מחשבים מאוניבריסטת בן גוריון ותואר שני מנהל עסקים מאוניברסיטת דרבי.

רוני יוביל את מערך מכירות SIPSolution Infrastructure Portfolio שכוללים פתרונות מבית HP ויצרנים מובילים בעולם.
תחומים אלו כוללים בין היתר:

  • פתרונות תקשורת
  • אבטחת מידע

  • Data Center Transformation
  • תשתיות מיקרוסופט
  • שירותים תשתיתיים לאפליקציות מוכנות
  • וירטואליזציה – שרתים , אפלקציות ותחנות עבודה
  • ייעוץ ושירותים בהגירה לפלטפורמות אחרות כולל פתרונות תחליפיים ל-

    Main Frame

  •  

    מי מוביל את הענן?

    אהוד ברץ
    תגים: ,

    פתיחות וסטנדרטיזציה מהוות סוגיה נצחית בעולם המחשוב. מאז ראשית שנות ה-80, כשמעבדי אינטל הובילו את מהפכת המחשבים האישיים, תקני חומרה פתוחים יצרו מהפך בתעשיית המחשוב באמצעות סטנדרטיזציה. כיום, תקני חומרה דוגמת USB, PCI-E, SATA, SAS ואחרים, שכיחים הן בשרתים והן במחשבים אישיים.

    אבל בתחום מחשוב הענן המצב שונה. אם נבחן ספקי שירותי ענן מובילים, כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט, נגלה שאף-אחד מהם לא מתבסס על סטנדרטים פתוחים – אלא על פתרונות קנייניים. השאלה המתבקשת היא: מה יהיה התפקיד, שסטנדרטים פתוחים ימלאו בעתיד, בתחום המחשוב בענן?

    רמת השימוש בסטנדרטים פתוחים קטנה ככל שמתקדמים במעלה שכבות הענן. ברמה הבסיסית ביותר, אבני הבנייה של החומרה, יש צורך בתאימות גבוהה של הרכיבים השונים. גם ברמת הביניים, בכל הקשור לאספקת תשתית כשירות (IaaS) ופלטפורמה כשירות (PaaS), יש סבירות גבוהה שספקי מחשוב בענן ישתמשו בסטנדרטים פתוחים. ההבדל בין הספקים יהיה ברמות הגבוהות של אספקת תוכנה כשירות (SaaS). ברמות אלו, כל ספק מפתח "מתכון סודי" ייחודי, שמבדל אותו ומעניק לו יתרון תחרותי.

    על סמך ניתוח זה, אפשר להעריך שברמת החומרה וברמות הביניים יתפתח קונסנזוס תעשייתי, שיסתמך על סטנדרטים פתוחים. ב-30 השנה האחרונות, אינטל לקחה חלק חשוב בהובלת התעשייה לסטנדרטיזציה, תוך שהיא משתפת פעולה עם יצרניות חומרה מובילות, כגון HP. לפיכך, זה אך סביר שבכל הנוגע למחשוב ענן, היא תוביל את הדרך עם פיתוח סטנדרטים פתוחים ל-IaaS ו-PaaS, ובהמשך התאמתם למרכזי מחשוב פתוחים (ODC).

    לפי התפיסה המקובלת, יצרניות המעבדים אינן רלוונטית לעולם המחשוב בענן, מכיוון שבהגדרתו הענן הופך את החומרה לשקופה. אבל למעשה, ההיפך הוא הנכון: יצרניות המעבדים, ואינטל בראשן, עתידות להוות גורם משמעותי בפיתוח והגדרת סטנדרטים פתוחים ל-IaaS ו-PaaS – שרק באמצעותם ניתן להשיג צמיחה אמיתית של שירותי ענן.

    אהוד

    זה רק נראה יקר

    אהוד ברץ
    תגים: , , ,

    באקלים הכלכלי הנוכחי, ארגונים רבים מתמודדים עם החלטות תקציביות קשות. ואולם, לפי חברת המחקר IDC, שני שלישים מתקציב ה-IT של ארגונים מוקדשים לתחזוקת שרתים. לדברי החוקרים, 40% מהשרתים שנמצאים בשימוש כיום הם שרתים בני יותר מארבע שנים, שמבוססים על מעבדים בעלי ליבה אחת. 40% נוספים הם בני כשלוש שנים, ומבוססים על מעבדים כפולי-ליבה. שרתים אלו צורכים משאבים יקרים ביותר הכוללים, בין השאר, אנרגיה לתפעול ואנרגיה לקירור.

    הפתרון שאנו מציעים מגיע מאיזור ה TCO / ROI: רענון שרתים. מעבר לשרתים המבוססים על מעבדים מהדור החדש – כגון המעבדים מרובי הליבות של אינטל בארכיטקטורת Nehalem (עליה דיברתי בפוסטים קודמים) – יכול להביא לשיפור של פי 9 בביצועי השרתים, לעומת שימוש במעבדים בני ליבה אחת.

    כתוצאה, ניתן להפחית את עלויות התפעול בעד 90%, לאפשר לארגון להקדיש משאבים גדולים יותר לפיתוח ולחדשנות, וליהנות מ-ROI מלא בתוך שמונה חודשים. כלומר, ניתן להשתמש בתקציבי השנה הנוכחית ואין צורך לקבל תקציב קניות חדש.

    רענון שרתים אינו רעיון חדש. מדובר בגישה שקיימת כבר כמה עשורים: טכנולוגיה ישנה מוחלפת בטכנולוגיה חדשה, שמספקת יכולות עסקיות טובות יותר ומציגה אמינות משופרת. תחשבו על זה, האם אתם עדיין משתמשים בנגן ה-MP3 הראשון שקניתם?

    אולם, לפני קבלת ההחלטה על רענון שרתים, הנה שתי נקודות שכדאי לשקול:

     

    1. קצב הרענון תלוי ישירות בהשקעה הנדרשת (רכישה, התקנה וכו'), ובחיסכון הצפוי (עלויות תפעוליות, צמצום הוצאות, יעילות עובדים), תוך איזון עם הזדמנויות עסקיות (צמיחה עסקית או שווקים חדשים, הכנסות מייצרות השקעה וכו').
    2. אין דבר כזה "מידה אחידה". כל עסק בוחן אחרת את התקציב ואת ההזדמנויות שלרשותו, ומחשב אחרת את העלויות ואת התועלות הצפויות.

     

    לפיכך, מהנדסים באינטל חברו לחברת Alinean בפיתוח כלי אינטראקטיבי, שמאפשר לארגונים להעריך את התועלות הצפויות מביצוע רענון שרתים, במונחי ROI ו-TCO. לאורך העבודה, המפתחים זיהו 11 קטגוריות של עלויות ותועלות בעת רענון שרתים, והשימוש בכלי מאפשר לקבל הערכה מתקדמת הרלוונטית לארגון שלכם.

    את הכלי ניתן למצוא בקישור  http://www.intel.com/go/xeonestimator

    אתם מוזמנים לעיין בכלי או לפנות אלינו לקבלת מידע נוסף.

    אהוד

    Storage virtualization כמנוף לשיפור הזמינות והתפעול בארגון

    הדס רבין-נמליך
    תגים: , , ,

    מאת: פיני כהן, STKI

    שלום לכולם,

    פיני כהן, סמנכ"ל ואנליסט בכיר בחברת STKI

    פיני כהן, סמנכ"ל ואנליסט בכיר בחברת STKI

    הוירטואליזציה הנה טכנולוגיה שתופסת יותר יותר הן בתחום השרתים והן בתחום תחנות הקצה. יישום אפשרי נוסף של קונספט זה הוא בתחום האחסון.
    טכנולוגיית ה- Storage Virtualization מבצעת אבסטרקציה של "אחסון לוגי" מ"האחסון הפיזי". כלומר, היא מכניסה שכבה נוספת בין השרת לבין הדיסק\דיסקים המחוברים אליו. במקום שתהיה הפנייה ישירה בין השרת לבין הדיסק\דיסקים המחוברים אליו, ישנה הפניה מהשרת לשכבת הוירטואליזציה, ושכבה זו מבצעת את ההפניה לדיסק הפיזי. הצורך לטכנולוגיה זו מתגבר עקב שכיחות הסיטואציה בה לארגון יש מספר מארזי אחסון חיצוניים. בסטנדרט האחסון הנוכחי, בו השרת מחובר לדיסק פיזי ספציפי או למערכת אחסון ספציפית, הטכנולוגיה של Storage Virtualization היא היחידה שיכולה, בין היתר, "להסוות" את העובדה שישנם מספר מארזי אחסון חיצוניים בארגון, ולתת לשרת את "ההרגשה" שהוא עובד מול דיסק פיזי. בפועל, שכבת הוירטואליזציה יכולה לאחד מספר מארזי אחסון, להעביר מידע ביניהם, ולשנות בצורה דינאמית את ההקצאות – כל זאת בצורה שקופה לשרת\לאפליקציה.

    לטכנולוגיה זו פוטנציאל רב לשיפור התפעול והעלאת הזמינות בקרב ארגוני ה- IT. נסקור בקצרה נקודות רלוונטיות:
    • אחת מהפעולות השגרתיות שמתרחשות מפעם לפעם הנה הקצאה של אחסון למערכות המידע. הקצאת האחסון מתחייבת עקב גידול בשטחים הנדרשים על ידי האפליקציות השונות. פעולת הקצאת האחסון מחייבת ברוב המקרים עצירה של המערכות העסקיות, הקצאה של האחסון לסביבת השרתים, ואז שוב העלאה של המערכות. הדבר נכון גם לגבי הגדלת ההקצאה, וביתר שאת במקרים של הקטנת הקצאה. אחת הדרכים בארגון לפתרון בעיה זו הנה הקצאת יתר של אחסון לאפליקציות, פתרון שאכן דוחה את הצורך בעצירת המערכת, אך במחיר של שימוש בשטחי אחסון שאינו מחויב המציאות. טכנולוגיה של וירטואלזציה של האחסון מאפשרת הקצאה דינאמית ומדוייקת של האחסון ללא השבתה – מה שהיום נקרא גם thin provisioning.
    • פגיעה בביצועים של מערכות המידע עקב שימוש בלתי מיטבי בתמהיל האחסון המצוי בארגון. במצב בו מערכת הדורשת ביצועים גבוהים אינה מבוססת על האחסון המהיר ביותר, או לחילופין, קיים ביזור לא נכון של העומס בין מערכות האחסון. טכנולוגיה של וירטואליזציה של אחסון מאפשרת העברת אחסון בזמן הריצה מסביבת אחסון אחת לשנייה.
    • וירטואליזציה של אחסון מקלה על האחזקה שוטפת של המערכת, המחייבת השבתה של כלל מערכת האחסון ועמה גם השבתה של המערכת העסקית. פעולות מסוג זה מתרחשות בארגונים גדולים לעיתים תכופות, כאשר רוב ההשבתות מסוג זה מחייבות עבודה בשעות לא קונבנציונאליות, שעות בהן הסיכוי לטעות אנוש הנו גבוה יותר. וירטואליזציה של אחסון מאפשרת העברת האחסון בזמן עבודה למערכת אחרת, ביצוע הטיפול הדרוש וחזרה למצב המקורי – ללא השבתה כלל.
    • פגיעה בזמינות מתרחשת גם בשל חוסר בבדיקות של אפליקציות, או בבדיקות שאינן מתאימות. אחת הסיבות לפגיעה בשלמות הבדיקות הנה הקושי ביצירת מספר מספק של עותקי מידע עדכניים במערכת על מנת לבצע בדיקות איכותיות. בארגונים בהם כן יוצרים מספר מספק של עותקים קיימת האטה בביצועים בזמן ביצוע ההעתקה, וכמו כן, ישנו שימוש בשטחי אחסון רחבים ויקרים. וירטואליזצהייה של אחסון מטפלת במשימה של יצירת העותקים הנדרש בצורה קלה ויעילה.
    • כגורם אחרון לפגיעה בזמינות וברמת השירות נזכיר את הנורא מכל: קריסה כללית של אתר המחשוב, דבר המחייב את ארגון ה- IT להתאושש במקום אחר. למרות שמצב קריסה כללית אינו שכיח, פתרון ה-DRP הנו גם "תעודת הביטוח" של הארגון לכלל סוגי התקלות שהצגנו כאן. זאת מכיוון שבמידה ולא ניתן לפתור את התקלה ברמת אתר הייצור, ניתן תמיד, למרות העלויות הכבדות, לעבור לאתר ה-DR. חשוב לזכור כי אתר המחשוב לא חייב לקרוס הלכה למעשה כדי לגרום למעבר לאתר משני. לדוגמא, לאחר ה-11 בספטמבר 2001, מנהטן כולה הייתה סגורה, וכך גם חברות שאתרי המחשוב שלהן לא נפגעו – היו מחויבות לעבור לאתר משני מכיוון שהעובדים לא יכלו להגיע לאתר. הטכנולוגיה של וירטואליזציה של אחסון מאפשרת יצירת DRP בצורה קלה כך שהפגיעה במקרים קשים כפי שתוארו תהיה פחותה בצורה משמעותית.

    נכון להיום וירטואליציה של אחסון רווחת בסביבה הומוגנית. כלומר יצרנים של מארזי אחסון מספקים פתרון של וירטואליזציה לסביבה שלהם. פחות רווחת היום וירטואליזציה של אחסון הטרוגנית שבה סביבה וירטואלית אחת מנהלת מארזי אחסון של יצרנים שונים וזאת מכיוון שלא תמיד קיימת certification לקומבינציות השונות של אחסון\וירטואליזציה וגם מכיוון שהלקוחות חוששים לתקלה בסביבה וירטואלית ואז יהיה קשה יותר לגלות מה מקור התקלה כי הגילוי יערב שיתוף פעולה של יצרנים שונים.

    אשמח לענות לתגובות

    אתם מוזמנים להיכנס לבלוג שלי ולקבל מידע נוסף על תחומי הטכנולוגיה

    תודה

    פיני